המשטרה הירוקה פתחה הבוקר (שני) בחקירה פלילית נגד קצא"א בעקבות דליפת דלק באזור משען שבמועצה האזורית חוף אשקלון. בקצא"א טענו תחילה כי מדובר ב"דליפה בכמות קטנה שהתגלתה בצינור מאשקלון לחיפה", אולם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג שהגיעה למקום האירוע אמרה כי מדובר ב"אירוע חמור ביותר".

עובדי קצא"א מטפלים, הבוקר, בדליפת הנפט ליד אשקלון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מאז הלילה פונו 800 טונות קרקע מזוהמת מהמקום. כזכור, ארגוני הסביבה ובהם אםד טבע ודין, החברה להגנת הטבע וצלול הגישו עתירה נגד המדינה בנושא בשל ההסכם שחתמה עם חברה מהאמירויות להגדלת כמות הנפט שיזרום בצנרת של קצא"א. "ככל שיזרום יותר ויותר נפט וככל שיעברו יותר ויותר מכליות בנמל אילת ואשקלון לרווחת קצא"א ככה יש יותר סיכוי לדליפות כאלו וחמורות בהרבה. אנחנו מברכים על כך שהממשלה נענתה לעתירתנו וסוף סוף בוחנת בעיניים מקצועיות את ההסכם. אך עם זאת, הבחינה אינה מספקת ועל המדינה להחליט על ביטול ההסכם ולבחון בכלל את השימוש בדלקים במשק הישראלי", נמסר מארגוני הסביבה.

בתחילת חודש יולי הגישה קצא"א, שבבעלות ממשלתית את תגובתה לעתירה של ארגוני הסביבה נגד ההסכם לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה, שהופכים את מדינת ישראל לצינור שינוע נפט. באותה תגובה הציגה קצא"א סקר סיכונים שערכה ובו טענה כי הסיכונים לדליפת נפט במפרץ אילת הם קלושים ועומדים על סיכון של אחד ל-366 אלף שנים אם מדובר באובדן מלא של מיכלית שיהרוס את שמורת האלמוגים. עוד נטען באותו סקר סיכונים כי הסיכון של "דליפה לא משמעותית" הוא אחד ל-24 שנה ואילו הסתברות לדליפה בצנרת המובילה דלק לאוניה היא אחת ל-1,111 שנה.

באותה תגובה טענה עוד קצא"א כי אין יסוד לטענות של ארגוני הסביבה שהועלו כלפיה באשר למצבה של תשתית החברה אותה כינו הארגונים "ישנה ומתאכלת". לפי קצא"א לא ברור על בסיס אילו נתונים נאמרו הדברים ובפועל צנרת החברה מתוחזקת באופן שוטף, עומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ונתונה תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה.