האגודה לזכויות האזרח יחד עם הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה פנו השבוע לראש רשות החברות הממשלתיות, ליועצת המשפטית לממשלה וליו"ר ועדת הכלכלה, בדרישה לעצור את הפרטת דואר ישראל בתמיכת ההסתדרות, ולפעול קודם כדי להבטיח את זכויות האדם של מקבלי השירותים במסגרת המכירה ובהפעלת השירות בעתיד.
בפנייה טענה עו"ד משכית בנדל כי מכירת החברה לגורמים פרטיים (שיכולים להיות גם חברות זרות) והפרטה מלאה של השירותים, ובפרט שירותי בנק הדואר, במתכונת המתוכננת, תגרום לפגיעה קשה בזכויות תושבי ישראל, ובפרט מי שחיים בעוני ותושבי הפריפריה. לחלק ניכר ביותר ממי שמקבלים קצבאות ביטוח לאומי אין כל אפשרות לקבל שירותים פיננסיים דיגיטליים ואין להם כרטיסי אשראי, ורבים מאד מהם מקבלים את גמלתם, במזומן בסניפי בנק הדואר. לאחר ההפרטה עשויה אוכלוסייה זו למצוא עצמה ללא אפשרות נגישה למשוך את גמלאות הקיום בעקבות שינויים במיקומם של סניפי דואר, סגירתם, היעדר החובה לפתיחתם ועוד.
למרות ששירותי הדואר, ובפרט בנק הדואר, הם חיוניים, בצווים המסדירים את ההפרטה אין כל התייחסות לזכויות הצרכנים ולשאלות בסיסיות כמו: מהי אספקה נאותה של השירות; פריסה שוויונית של הסניפים; מצבת כוח האדם המחייבת בסניפים לצורך אספקת השירות; כללים לגבי נגישות למשיכת מזומנים בכספומטים (פריסה, עמלה וכו') ועוד. אין גם הגנה על הזכות לפרטיות של מיליוני אזרחות ואזרחים שפרטיהם שמורים במאגר המידע של רשות הדואר ובנק הדואר, הכולל מידע פרטי ביותר כגון כתובות, צילומי תעודות זהות, מספר כרטיסי אשראי, חתימות ועוד.
לדברי פרשן האתר ההסתדרותי "דבר", ארז רביב, קיים חשש שחברת הדואר לא תצליח לספק לציבור שירות ראוי ברווחיות ותקרוס בשנים הקרובות. בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכספים, נחשף את עומק ההטבות שמוכנה ממשלת הימין להרעיף על רוכש הדואר. תחת הניסוח המפותל "השקעת בעלים בדרך של המרת הלוואות המדינה להשקעת הון". ממנו עולה כי המדינה מתכוונת לוותר על יותר מ-500 מיליון שקל, שדואר ישראל חייבת לה. זו רק הטבה אחת מבין כמה, שכוללות ויתור למשקיעים על החובה למלא את קופת חברת הדואר בסכום של מעל 100 מיליון שקלים, הדרוש לה בדחיפות כדי להתייעל – במיכון, אוטומציה וחידוש מכשור מתיישן.
לדברי רביב, מכלול הפרטים הפיננסיים, כמו גם שווי הנדל"ן העדכני של החברה, גלויים לאנשי העסקים שמתעניינים ברכישה, אך מוסתרים מעיני הציבור. התוצאה עלולה להיות גם מכירה של הדואר מתחת לשוויו, גם פגיעה בציבור, וגם הפקרת חברת הדואר, בסבירות גבוהה, למסלול קריסה ללא כל פתח חילוץ. לפי "כלכליסט", שתי קבוצות של בעלי הון עם פעילות עסקית משיקה, מתעניינות ברכישה: קבוצת דלק-רמי לוי, שלה נקודות מכירה רבות, שיוכלו לאכלס סניפי דואר זעירים תוך חיסכון נדל"ני; והשנייה היא קבוצת מילגם, ליימן שליסל, שלה פעילות בגביית קנסות ומיסים שיכולה להיעזר בתשתית של הדואר.
למאמר של ארז רביב:
https://www.davar1.co.il/503047/
עוד בנושא: https://zoha.org.il/117609
