הוגשה עתירת חופש מידע כדי לחשוף את הפרטים על הפרויקט החשאי של משרד המשפטים באירופה נגד תומכי החרם. עו"ד איתי מק יחד עם פעילות ופעילי זכויות האדם סהר ורדי, עופר ניימן, רחל גיורא וקובי סניץ הגישו את עתירה על מנת לחשוף את הפרטים על זהות משרדי עורכי הדין הבין–לאומיים ומהות השירות שהם נותנים למשרד המשפטים הישראלי, במאבק נגד פעילי ותנועת החרם (BDS) באירופה.
מזה מספר שנים שמשרדי הממשלה חלוקים ביניהם על הקצאת סמכויות הטיפול ב"דה–לגיטימציה" נגד מדינת ישראל בחו"ל, ובפרט על הקשר עם ארגונים לא ממשלתיים, קבוצות ויחידים בחו"ל התומכים במדינת ישראל ובמדיניותה. מבקר המדינה בעצמו התקשה להבין מה באמת משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים עושים בנושא. תחילה פנינו בבקשת חופש מידע לשני משרדים אלה, כדי לקבל מידע על ההתקשרויות שלהם עם גורמים זרים. להפתעתנו, מתשובת משרד החוץ עלה כי המשרד הממשלתי שהתקשר עם גורמי חוץ לצורך המאבק בחרם, הינו דווקא משרד המשפטים.
לאחר מכן, במענה לבקשת המידע שהוגשה אליו, משרד המשפטים הודה שהוא מממן באופן חשאי גורמי חוץ, שהם משרדי עורכי דין בין–לאומיים, כדי להיאבק בפעילי ובפעילות החרם של אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה. משרד המשפטים מסר לנו מסמכים חלקיים ומצונזרים, ומסרב למסור במלואם מסמכים רלוונטיים נוספים, כדי למנוע את חשיפת זהות משרדי עורכי הדין ומהות השירות שהם נותנים בתמורה למיליוני שקלים. משרד המשפטים מנמק את סירובו בכך שהחשיפה תפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל, תפגע בדיונים הפנימיים במשרד, ותגרום לשיבוש בתפקודו.
לדברי עו"ד מק "נראה כי סירוב משרד המשפטים לחשוף את המידע לגבי זהות משרדי עורכי הדין ומהות השירות שעליו אזרחי ישראל משלמים מיליוני שקלים, הינו רק כדי למנוע את המבוכה והפגיעה בכבוד, באמינות וברצינות משרד המשפטים ושרת המשפטים איילת שקד: במקביל למאבק משרד המשפטים ושרת המשפטים שקד, כאבירי השקיפות, לחקיקה בכנסת שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל, מתברר עתה כי הם בעצמם מימנו ומממנים באופן חשאי גורמי חוץ הפועלים באירופה נגד אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים, וכן כדי להשפיע על דעת הקהל באירופה התומכת יותר ויותר בחרם בעקבות הכיבוש הנמשך של השטחים הפלסטינים".
כמו כן "משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור הישראלי אינו יכול לפקח באופן אפקטיבי על משרד המשפטים והפרויקט שהוא מנהל בעניין באירופה, כל עוד שמשרד המשפטים מסרב לחשוף מי הם גורמי החוץ איתם נעשתה ההתקשרות ומה מהות השירות".
העותרים סבורים שבנוסף על הפגיעה בעיקרון השקיפות, קיימת סכנה של "מדרון חלקלק" אנטי–דמוקרטי בהסתרה, בגישה הצבאית, ובבלבול ההגדרות אצל משרד המשפטים והמשרד לנושאים אסטרטגיים המוביל את הפרויקט. ישנו חשש כי הפעילות החשאית של משרד המשפטים תאבד שליטה (ככול שהדבר טרם קרה). תמרור אזהרה עולה מתוך המקרה של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אשר גלש לפעילות לא חוקית במאבקו נגד פעילות ביקורתית בין–לאומית. קיים חשש שנעשות פעולות לפגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחי ותושבי אירופה, ולהפללה של הפעילים הבין–לאומיים, שנחצים קווים אדומים שעלולים להביא לשלילת חירותם ולפגיעה פיזית של ממש בהם.
כזכור, מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תא"ל (מיל') סימה ואקנין–גיל, הציגה בכנסת את מאבקה באזרחים בחו"ל המבקרים את מדינת ישראל כמערכה צבאית, והשוותה את עבודתה במשרד האזרחי לפעילותה בתפקידיה בצבא "על סוגית צבאיות כמו חיזבאללה או כספי טרור או סוריה או כל מדינה אחרת שניהלתי מערכה"; כמו–כן, ואקנין–גיל העידה שהיא משתמשת בעבודתה בלוגיקה של חיל האוויר, הכוללת איסוף מודיעין, הסברה והתקפה. לפי הפרסום האחרון של המשרד לנושאים אסטרטגיים, בתחילת חודש נובמבר 2017, המשרד מגדיר את רשת ארגוני החרם "רשת אדומה". הבחירה להגדיר אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה כ"אויב" וכרשת "אדומה", מעלה זיכרונות רעים מהעבר. כידוע, מדינת ישראל נתנה סיוע צבאי במשך עשרות שנים לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס.
"המסמכים המצונזרים החלקיים שנמסרו לנו, והנימוקים להשמטת פרטים מתוך מסמכים אלה ולא למסור מסמכים מלאים ורלוונטיים נוספים, מעלים חשד כבד להתנהלות לא תקינה ולא חוקית של משרד המשפטים בחו"ל. בין היתר, אחד ממשרדי עורכי הדין הוחלף על רקע חשש לניגוד עניינים", נמסר. עוד הבטיח עו"ד מק "נמשיך במאבק המשפטי והציבורי לחשוף את כל המסמכים הנושא, וגם את הפרטים שהושמטו במסמכים שכבר נמסרו לנו".
