דוקאביב 2015, הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, יפתח בשבוע הקרוב. הפסטיבל יתקיים בין ה-6 ל-15 במאי, ויתפזר השנה בין אתרים רבים ברחבי תל-אביב ויפו: הסינמטק, נמל תל-אביב, כיכר הבימה, בר קיימא בפלורנטין, גינת לוינסקי, המרכז היהודי-ערבי ביפו, ולראשונה הוא יתארח גם בשכונת התקווה וביד אליהו.
מתוך הסרט Citizenfour
הפסטיבל יפתח בהקרנה חגיגית של הסרט זוכה האוסקר "Citizenfour" של הבמאית לורה פויטראס. זה מותחן דוקומנטרי המעניק מבט על המהלכים הדרמטיים של אדוארד סנודן לקראת הדלפת מסמכים מסווגים, החושפים את תכנית המעקב של ארצות הברית אחר מערכות התקשורת העולמית. הסרט התיעודי על סנודן היא המלצתנו הראשונה. יצוין שכל הסרטים בעברית או בתרגום לעברית. להלן שש ההמלצות הנוספות:
לוינסקי: קיץ 2011 היה שונה עבור כולם. המחאה החברתית הגלובלית הגיעה לישראל וגם לתל-אביב. כשיצאו המוחים לרחובות, הם פגשו בדיירי הרחוב – רובם הלומי קרב, נפגעי תקיפה מינית, נפגעי אלימות משפחתית, חולים פסיכיאטריים, זונות ונרקומנים. עבור דיירי הרחוב "מאהל לוינסקי" היה מקום שאפשר להם לחיות כמשפחה מאוחדת. כשפורק המאהל חלק מדייריו הגיע למרכזי גמילה, אולם רובם התפזרו לזולות שונות מתמודדים לבדם עם גורלם. בימוי, הפקה, תסריט ותחקיר: קלאודיה לוין.
שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים: שבוע לאחר מלחמת "ששת הימים" ותחילת הכיבוש, קבוצת קיבוצניקים צעירים (ביניהם העורך אברהם שפירא והסופר עמוס עוז), יצאה לשוחח עם החיילים ששבו משדה הקרב. השיחות המוקלטות נערכו לרב-המכר "שיח לוחמים", אך החלקים השנויים במחלוקת של השיחות צונזרו באותה העת על-ידי הצבא. בימוי ותחקיר: מור לושי.
הפגנה בעיר הלבנה: בדצמבר 2013, התכנסו כעשרת אלפים מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן בגינת לוינסקי. הם צעדו בסדר מופתי לעבר רחוב העלייה, המשיכו דרך מרכז תל-אביב עד שהגיעו לכיכר רבין, שם התאספו מסביב לפסלו של יגאל תומרקין "שואה ותקומה". נדמה כי כל פסל לאורך המסלול, שם של רחוב או בניין, טוענים את ההפגנה, והופכים את מבקשי המקלט לעוד חוליה בשרשרת של תולדות העיר תל אביב.
איך לשנות את העולם: בוונקובר של 1971 היה ריכוז גבוה במיוחד של מחבקי עצים, סרבני גיוס, פציפיסטים, בודהיסטים, נודיסטים וסטודנטים רדיקליים, וכשארה"ב הכריזה על סדרת ניסויים גרעיניים באיים שליד אלסקה, כמה מהם עלו על ספינה (שדמתה יותר לגיגית רעועה) ועשו את דרכם אל לב ההתרחשות "כדי להיות עדים בזירת הפשע". גרינפיס, הארגון הבינלאומי העצום הלוחם באמצעים לא אלימים לשמירה על איכות הסביבה, נולד כך, מתוך קבוצה של עיתונאים ומדענים שרצו לשנות את העולם. הם צילמו, מחו, כתבו וגילו אומץ מדהים כשיצאו למסעות בים קפוא וסוער, וכשעמדו בחוצפה משועשעת מול ציידי לווייתנים וקציני צבא. כמעט בלי להתכוון, הם שינו את האופן שבו אנחנו חושבים על החיים על פני כדור הארץ ועל יכולתה של האנושות להשמיד אותם.
פפה מוחיקה – שיעור מערוגת החיים: הנשיא העני ביותר בעולם נוסע בחיפושית ישנה שחונה באסם מתפורר, ותורם 70 אחוז ממשכורתו לעם. חוסה "פפה" מוחיקה (בתמונה) – הנשיא השמאלי של אורוגוואי, שסיים בימים אלה את כהונתו – לא דומה לפוליטיקאים המוכרים לנו. בגיל 80, מוחיקה – לוחם גרילה לשעבר, שריצה שנות מאסר ארוכות בעוון התנגדות אלימה לדיקטטורה הפרו-אמריקאית – הוא מאמין גדול בדמוקרטיה, בסוציאליזם, בזכויות. הסרט מלווה את האיש הצנוע והכריזמטי ואת זוגתו-שותפתו למאבק ארוך השנים. "אני חייל של החיים", אומר מוחיקה. "החיים הם הדת שלי, ואני לא מנסה להבין אותם כי אז הם עלולים לאבד את הפואטיות".
מזל"ט: במרכז הסרט הנורווגי עומדות השאלות: איך משנה הטכנולוגיה החדשה את שדה הקרב? האם קל יותר להרוג אלפי אנשים בלחיצת כפתור, ממרחק עשרות אלפי קילומטרים, כמו במשחק וידיאו? האם מדובר בפשעי מלחמה? זה סרט נועז, הבוחן את ההשלכות של השימוש הנרחב שעושה ארה"ב במזל"טים חמושים על מנת לבצע אינספור התנקשויות בחשודים שאינם תמיד מזוהים ולעולם אינם מובאים למשפט. הסרט מנסה לחזות את עתידו של העולם שבו ל-87 מדינות (ובהן ישראל) כבר יש נשק כזה. הוא מביא צילומים נדירים ממתקפות מזל"טים בפקיסטאן, עדויות של אזרחים החיים באימה על הקרקע ווידויים של לוחמים על המחיר הנפשי הכבד שהם משלמים, למרות שבכל תקופת שירותם לא חשו אפילו מכה קלה בכנף.
נ"ע
למדריך הסרטים המלא, כולל שעות הקרנה:
http://www.docaviv.co.il/2015/film-guide
