דו"ח שפרסם ארגון "קו לעובד" לציון ה-1 במאי מגלה כי 11% מהעובדים בישראל קיבלו ב-2018 שכר נמוך משכר מינימום; מדובר בהרעה משמעותית לעומת 9.5% בלבד שנמדדו ב-2012 ו-10% שנמדדו ב-2016. מי שאמור לאכוף את החוק הוא מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, אך תקציבו ירד בשלוש השנים האחרונות ב-37% והוא נקט ב-2019 פעולות בדיקה או עיצומים נגד 0.05% מהמעסיקים בלבד.
"מי שומר על העובדים" – זו כותרת של דו"ח "קו לעובד" המנתח את פעולות האכיפה שמבצע מנהל ההסדרה והאכיפה בכדי לאכוף זכויות עובדים. התמונה המתגלה מדאיגה: בשנתיים האחרונות חלה ירידה של 16% במספר כלל העיצומים וההתראות המוטלים על המעסיקים במשק. כלל המעסיקים במשק שנעשתה מולם פעולת אכיפה אינו עולה על 1% מכלל המעסיקים במשק, אשר מספרם הכולל הינו כ-280 אלף עסקים.
הדו"ח מתבסס על נתונים שקיבל "קו לעובד" מהביטוח הלאומי וממשרד העבודה והרווחה. חישוב נתוני אי הציות על ידי הביטוח הלאומי מתבסס על השוואת שכר שעה של העובדים לשכר המינימום לשעה. הנתונים מייחסים לבני 25 ומעלה, כלומר סביר להניח שבהכללת צעירים בני 18 ומעלה – המצב גרוע עוד יותר.
מי אוכף את שכר מינימום? (צילום: קו לעובד)
הסיכויים לקבלת שכר נמוך משכר מינימום גדלים במגזרים הנחשבים גם כך לחלשים. כך, 20% מהעובדים הערבים, 17% מהעולים החדשים ו-16% מהעובדים החרדים מקבלים שכר נמוך משכר מינימום. 13.3% מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום, לעומת 9.4% מהגברים, וכך גם 34% מבעלי השכלה נמוכה מ-8 שנות לימוד, 37% מהעובדים הלא מקצועיים, 16% מהצעירים בני 25-29 ו-15% מבני ה-65 ומעלה. 29% מהמשתכרים פחות משכר מינימום נמצאים מתחת לקו העוני.
עם זאת, התופעה של השתכרות מתחת לשכר מינימום רחבה במיוחד בענפים שבהם יש סיכוי גבוה יחסית לעבודה בלתי מדווחת: 46% מהמועסקים במשקי בית משתכרים פחות משכר מינימום ו-24% מהמועסקים בענף המזון.
כאמור, הגוף האחראי על אכיפת דיני העבודה בישראל הוא מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה. המינהל יכול להטיל עיצומים כספיים שנעים בין 5,000 ל-35 אלף שקל על מעסיקים, או להעמידם לדין פלילי. הוא יכול לבדוק תלונות בעצמו או ליזום בדיקות, וכן לתת התרעות מנהליות. בפועל הוא אינו משתמש כלל בהליך הפלילי בנושא שכר מינימום, וכמעט שאינו נותן התרעות. על פי הדו"ח תקציב המינהל שעמד על 19.5 מיליון שקל קוצץ בהתמדה במהלך השנים והידרדר ל-12.2 מיליון שקל בלבד ב-2019, ירידה של 37%. מדובר בירידה עקבית משנה לשנה, שמשקפת כנראה מדיניות שמזלזלת באכיפת דיני עבודה.
מנתוני מינהל ההסדרה והאכיפה עולה כי שיעור האכיפה עמד ב-2019 על 0.05%. קו לעובד חישבו שיעור זה על ידי חלוקת מספר המעסיקים במשק ב-157 פעולות אכיפה. זו ירידה של 50% לעומת 315 פעולות אכיפה ב-2018, אז עמד שיעור האכיפה על כ-0.1%. עם זאת ראוי לציין שב-2016 ננקטו רק 26 פעולות אכיפה, כלומר בשנים האחרונות חלה עלייה בהתייחסות של המינהל להפרת חוק שכר מינימום. הסנקציה היחידה בה משתמש מינהל ההסדרה והאכיפה בנושא תשלום נמוך משכר מינימום היא הקנס הכספי. גם בתחום זה חלה ירידה מדאיגה, של 21% מ-106 עיצומים ב-2018 ל-84 בלבד ב-2019.
על פי הדו"ח ישנם מעסיקים שלא עדכנו את שכר העובדים בהתאם לשיעור עידכונו. שכר המינימום עמד על 4,100 שקל במשך רוב 2012 והועלה בהדרגה ל-5,300 שקל החל מ-2018, עלייה נומינלית של 29%. על פי הביטוח הלאומי, שכר המינימום לשעה עלה מ-22.3 שקל לשעה ל-28.5 שקל לשעה, עלייה של 3.8% לשנה במונחים ריאליים.
בקו לעובד אומרים ש"תמונת המצב שעולה מהנתונים עגומה. אף על פי ששיעור אי הציות לחוק שכר מינימום במשק גדל בשנים האחרונות, שיעור פעולות האכיפה בהן נוקט מינהל ההסדרה והאכיפה הולך ופוחת". הנתונים עגומים אלו מקבלים משמעות אף חמורה יותר לאור המשבר הכלכלי במשק בעקבות מגפת הקורונה. "אחת מהסכנות הברורות שטומנת המגפה בחובה היא פגיעה בזכויות עובדים, כאשר כה רבים מייחלים לפרנסה. דווקא בימים אלו מוטלת על המדינה החובה להגן על העובדים, על זכויותיהם הסוציאליות ושכרם יותר מאי פעם. אך לצערנו, הנתונים העולים מהדו"ח, משקפים בבירור, כי הרגולטור בישראל כבר עכשיו עושה מעט, מעט מדי, כדי לשמור על העובדים", נמסר בדו"ח.
לעיון בדו"ח המלא: https://bit.ly/35q63VX
