מי שנכנס לתל-אביב ברחוב ההלכה, יראה משמאלו את מגדלי YOO, שכונת האלפיון העליון, ואילו מימינו – יראה גדר פח גבוהה, ועליה שורה של שלטי מחאה נגד הטייקון יצחק תשובה ונגד נישולם של תושבי גבעת עמל, המתגוררים מעבר לאותה גדר. שלטי המחאה מזכירים לנו, כי אותו יצחק תשובה, המככב בשנה האחרונה בכותרות בשל עסקי ייצוא הגז שנמצא בים התיכון, הוא גם בעל עסקי נדל"ן רבים בישראל ובעולם.
ההתחלה
המתחם המכונה היום גבעת עמל ב', כולל בתים שנותרו בשטח שהיה פעם הכפר הפלסטיני ג'מוסין אל-ע'רבי. בסוף 1947, על רקע הקרבות, תושבי הכפר מצאו מחסה בכפרים שכנים, ולבתי הכפר נכנסו, בחסות ארגון "ההגנה", משפחות יהודיות.
אך למרות שכניסת המשפחות לבתים בג'מוסין נעשתה ברשות, זכויותיהם לא הוכרו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, אשר אדמת הכפר הועברה לידיו. עיריית תל-אביב-יפו מצידה שיתפה פעולה, ולכן סירבה לתת לתושבים רישיונות בנייה, והמתחם עד היום לא חובר לרשת הביוב. כבר ב-1951, החלה העירייה, יחד עם האפוטרופוס, להרוס מבנים בכפר ג'מוסין אל-ע'רבי, ששמו שונה ל-"גבעת עמל". ההריסה עוררה התנגדות מצד התושבים, וההורסים נאלצו לסגת. במחצית שנות ה-50, הועלו הצעות להקים במתחם שיכונים עבור התושבים, אך דבר לא נעשה, ולא במקרה.
לא כפר, נדל"ן
במקום בתי מגורים לתושבי גבעת עמל, בנתה העירייה ב-1957 שיכון למקורבים בשם שיכון בבלי, שבאותן שנים נחשב שיכון יוקרתי. ב-1961 נפל הפור: מינהל מקרקעי ישראל (שבא במקומו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים) מכר חלק מאדמת הכפר ל-"חברת דיור", שהייתה חברה בת של "סולל בונה". במשך עשור, "חברת דיור" פינתה את המשפחות שחיו בשטח שרכשה תמורת פיצויים נמוכים. בהמשך נבנו שם מגדלי YOO. הפיכת השטח לנכס נדל"ני, הנמכר לחברות מקורבות לשלטון של אז כמו "חברת דיור" ההסתדרותית, או לבעלי הון – סתמה את הגולל על האפשרות, שתושבי השכונה עצמם ירכשו את הקרקע עליה ניצבו בתיהם. תושבים שפנו למינהל והציעו לרכוש את הקרקע – סורבו כמעט כולם.
כיצד הגיע תשובה למתחם?
מבין הטייקונים, הראשון שהגיע למתחם שנותר בתחומי גבעת עמל היה נוחי דנקנר, שב-1988 רכש את הקרקע מבנק הפועלים כעסקה פיננסית, ולא בנה במקום. חברת "אלעד ישראל מגורים", שהיא אחת מחברות הנדל"ן של יצחק תשובה, החלה לפעול בארץ ב-1997. "אלעד", הפועלת בערים רבות בארץ, רכשה את הקרקע מדנקנר השקעות, כדי להקים במקום מגדלי יוקרה. ביצוע הפרויקט עצמו הועבר לידי קבוצת פלאזה-תשובה בניהולה של גל נאור, בתו של יצחק תשובה. קבוצת פלאזה-תשובה הודיעה, כי במתחם ששטחו כמאה דונם, יוקמו ששה מגדלים ובהם 800 דירות. אף שהתוכניות טרם קיבלו אישורי בנייה, חלק מהשטח גודר והוקמו בו מבני זכוכית לעריכת תערוכות, כך נטען, וכן ניטע במקום פארק.
מאבק התושבים נמשך
מבחינתה של חברת פלאזה-תשובה, 130 המשפחות שעדיין מתגוררות בגבעת עמל ב' הן מכשול מעצבן שיש להסירו. מאחר שבדיונים עם המשפחות לא הושג הסכם לגבי גובה הקרקע, ומהפיצויים הם מנכים את דמי השכירות, שהמשפחות היו אמורות לשלם. 130 המשפחות בגבעת עמל מנהלות מערכה לוחמת נגד הניסיון של חברת תשובה לנשלם. ביולי השנה הם חסמו את דרך נמיר במחאה על כך, שהעירייה אינה מונעת מתשובה להקים מבנים. מאז ניצב בשכונה אוהל מחאה. כאשר במסווה של מופע אמנותי, חברת תשובה ארגנה במתחם הסגור אירוע מכירות, הרעישו התושבים והתעמתו עם השוטרים, שבאו להגן על הטייקון וחבריו. תושבי גבעת עמל ב' של היום ממשיכים במאבק נגד נישול ולמען פיצויים הולמים, הנמשך כבר למעלה מ-60 שנה מול העירייה ומול ספסרי הנדל"ן.
הפיצויים, עתרה החברה ב-2009 לבית המשפט המחוזי נגד התושבים. נפתחו עד כה מאה תיקים, ומתנהלים משפטים נגד 14 מהמשפחות. לפי תקדימים משפטיים, החברה שרכשה את הקרקע, מחויבת לספק לתושב דיור חליפי, רק אם הוא מתגורר במקום מאז 1961. אך בהתחשב בכך, שרק בודדים מאלה שהגיעו למקום בסוף שנות ה-40 עדיין חיים, התנאי הזה חל רק על חלק מהמשפחות. לגבי האחרות, התחכמו רוכשי הקרקע, ומהפיצויים הם מנכים את דמי השכירות, שהמשפחות היו אמורות לשלם.
130 המשפחות בגבעת עמל מנהלות מערכה לוחמת נגד הניסיון של חברת תשובה לנשלם. ביולי השנה הם חסמו את דרך נמיר במחאה על כך, שהעירייה אינה מונעת מתשובה להקים מבנים. מאז ניצב בשכונה אוהל מחאה. כאשר במסווה של מופע אמנותי, חברת תשובה ארגנה במתחם הסגור אירוע מכירות, הרעישו התושבים והתעמתו עם השוטרים, שבאו להגן על הטייקון וחבריו. תושבי גבעת עמל ב' של היום ממשיכים במאבק נגד נישול ולמען פיצויים הולמים, הנמשך כבר למעלה מ-60 שנה מול העירייה ומול ספסרי הנדל"ן.
תמר גוז'נסקי
