בשנים האחרונות התארגנו 150 אלף עובדים; אשתקד מספר ימי השביתה היה כפול לעומת 2013 

הפגנות האחד במאי שנערכו בסוף השבוע האחרון בתל-אביב ובנצרת לא מותירות מקום לספק: דור חדש של לוחמים מעמדיים, צעירות וצעירים, משכילים ונחושים, פרצו אל מערכות העובדים. הדבר בא לידי ביטוי גם במספר השביתות ובמאבקים למען חלוקה אחרת של עוגת ההכנסות, שהתנהלו בשנה שעברה.

2015-05-03_200006

הפגנת ה-1 במאי ברחוב אבן גבירול, מרכז תל-אביב, ביום שישי האחרון (צילום: אל אתיחאד)

 

לזכות העובדים בישראל נרשמו אשתקד יותר מ-103 אלף ימי שביתה – כמעט פי שתיים לעומת 2013. בסך הכול נערכו בשנה שעברה 26 שביתות מלאות, בהן נטלו חלק 39 אלף שובתים, ו-25 שביתות חלקיות (עיצומים), בהן השתתפו כ-63 אלף עובדים. זאת, לעומת 25 שביתות מלאות ב-2013, בהן נטלו חלק פחות מ-22 אלף שובתים, ו-28 שביתות חלקיות בהשתתפות כ-43 אלף עובדים. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד הכלכלה בשבוע שעבר (29.4).

כ-31% מהשביתות פרצו על רקע פיטורי עובדים וכ-65% מימי השביתה נבעו מסיבה זו.  כ-19% מהשביתות יסודן בתביעות שכר, ושיעור דומה נוהל על רקע הדרישה לחתימה על הסכמי עבודה, כ-12% פרצו עקב שינויים ארגוניים, והשאר מסיבות הקשורות בהרעת תנאי עבודה, הכרה בארגון עובדים והלנת שכר.

מחלוקת השביתות על פי ענף כלכלי עולה, כי 23% מכלל השביתות המלאות היו בשירותים הציבוריים, 19% בחינוך, שיעור דומה בענף התחבורה והתקשורת, כ-15% בשירותי בריאות, כ-12% בענף הבנקאות והביטוח, והשאר בתעשייה ובבינוי.

 

מרכז אדוה פרסם ביום הסולידריות הבינלאומי של מעמד העובדים (1.5) את הדו"ח השנתי "עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית". מהדו"ח עולה כי בשנת 2014 חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית נותר כשהיה ב-2013: 57% – שיעור  נמוך משמעותית מזה שנרשם עשר שנים קודם לכן, בשנת 2004, אז עמד חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות על 61%.

 

אומנם, על פניו נראה כי מדובר בהבדל של אחוזים בודדים, אולם למעשה מדובר בסכומים משמעותיים. בשנת 2014, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 927 מיליארד שקל. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2014 על 61%, כפי שהיה בשנת 2004 (ולא על 57%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2014, כקבוצה, 37 מיליארד שקל נוספים. אם נחלק את הסכום הזה בסך כוח העבודה בישראל  ב-2014, שהם כ-3.8 מיליון עובדים –  נמצא כי באותה שנה עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת שנתית של כ-10 אלף שקל, או כ-900 שקל לחודש. אלא שהתוספת, במקום שתיפול בחלקם של העובדים, נפלה בחלקם של המעסיקים.

 

עוד עדות להידרדרות לחלקם של העובדים ב-"עוגת ההכנסות": בשנים 2014-2004 גדלה ההכנסה הלאומית ב-52%, אך בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-78%, חלקם של העובדים גדל בכ-42% בלבד.

 

יחד עם זאת, מציינים חוקרי אדוה, בשנים האחרונות "יש גל של התאגדויות עובדים חדשות. זוהי תוצאה של פעילות ההסתדרות וארגון כוח לעובדים… ייתכן ומדובר בתפנית במגמה בת כשני עשורים של הצטמצמות שיעורי ההתאגדות, בעיקר במגזר הפרטי". על פי הדו"ח, בשנתיים האחרונות הצטרפו כ-150,000 עובדים לאיגודים המקצועיים והקימו ועדי עובדים.

 

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"