ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) התייחס בשבוע שעבר (11.6) להחלטתו המקארתיסטית של שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל התרבות את ההצגה "הזמן המקביל", העוסקת באסירים פלסטינים, ואמר: "מצטער מראש על שבירת הפרדיגמה של ימין ושמאל, אבל ההחלטה של נפתלי בנט על הפסקת המימון להצגה, נכונה ומוצדקת. חופש הביטוי לא יכול להוות עיר מקלט לאיבוד עשתונות וטרלול מוחלט, ומדינה רשאית שלא לירות לעצמה בראש".

יד רוחצת יד (צילום: לע"מ)

לכאורה מדובר בעוד "פנינה" משרשרת ה"פנינים" האינסופית מבית מדרשה של מפלגת העבודה. אך באותו יום ממש, צעד יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג, צעד אחד נוסף ב-"שבירת הפרדיגמה של ימין ושמאל". הפעם הוא שבר (שוב) את הפרדיגמה של אופוזיציה מול קואליציה. זאת, בעקבות פרשת סגן יו"ר הכנסת אורן חזן (הליכוד), שעל פי תחקיר ששודר בערוץ 2 ניהל בית קזינו בבולגריה, סרסר בנשים והפיץ סמים קשים.

הפרשה הסעירה לא רק את הליכוד, אלא מפלגת גם את חברי הכנסת בסיעת המחנה הציוני. זאת על רקע החלטתו של יו"ר האופוזיציה הרצוג, שנענה לבקשתו של יו"ר הכנסת ואישר את קיזוז הצבעותיו של ח"כ חזן שהודח מתפקידו. הרצוג נימק זאת ב-"שמירה על כבוד הכנסת", כדי לאפשר לקואליציה וליו"ר הכנסת למצות את הטיפול בפרשת חזן.

עיתונאי החצר של נתניהו, דן מרגלית, בירך על המהלך בטור שכתב ב-"ישראל היום" (10.6): "יצחק הרצוג נהג נכון בהעניקו שכפ"צ לבנימין נתניהו מפני אפשרות שחזן ינצל את הרוב הזעום של הממשלה כדי להפילה. הרי חזן כבר הוכיח את כוחו באיומים בחדירתו לנשיאות הכנסת ולוועדות חשובות, ובכך שכמעט כפה על נתניהו רוטציה בינו לבין ציפי חוטובלי במשרד החוץ" (נתניהו לחיץ, וגם הרצוג…).

ההחלטה של הרצוג עוררה זעם רב ותמיהות מצד חברי כנסת בסיעות האופוזיציה. ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) התייצבה מולו בעימות ישיר, וכתבה בעמוד הפייסבוק שלה:  "ההחלטה של הרצוג להעניק קיזוז לאורן חזן, היא טעות. זו הדייסה של הליכוד ושל נתניהו, והם אלה שצריכים לאכול אותה לבד, בלי גלגל הצלה שלנו. שיתמודדו עם הביזיון ועם החרפה ויטפלו בהם. אין כל צורך שהאופוזיציה תנקה עבורם את השטח".

עוד כתבה יחימוביץ', כי הרצוג בחר "לצפצף על רצון בוחריו, להציל את הממשלה – ולשמור על 'נתניהו מאוחדת'. אפילו תומכיו הקרובים ביותר של ראש הממשלה לא היו מעלים על דעתם שגלגל ההצלה ייזרק לעברם דווקא ממי שקבע כי 'ממשלת נתניהו היא ממשלת כישלון לאומי'".

ואכן גלגל הצלה זה שהרצוג זרק לנתניהו איננו הראשון מסוגו. הרצוג וראשי מחנהו התייצבו לימין נתניהו בנושאים מרכזיים: בפולמוס הסוער סביב החרם על תוצרת ישראל וההתנחלויות, בשאלת ההסכם הגרעיני עם איראן, בפרשת החרם של חברת אורנג', וכמובן – במלחמה הנפשעת בעזה, בקיץ 2014. בראיון טלפוני שהעניק למוסף "הארץ" (12.6), שטח הרצוג את תמצית השקפת עולמו: "זה שאני באופוזיציה לא אומר שאני חייב להיות תקוע בשמאל העמוק… אני לא אמרתי שאני איש שמאל… אני איש מרכז".

צעדיו של הרצוג אינם טמטום או פחדנות. מאז הבחירות הרצוג פושט בהדרגה את תחפושת ההתנגדות לנתניהו כדי לחבור אליו. הרצוג מכשיר את השרץ כדי להתחמק פנימה לאותה ממשלת כישלון לאומי, ובכך להופכה לממשלת אחדות האסון הלאומי.

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב