הפעילה הפמיניסטית הוותיק אסתר עילם נפטרה בשבת שעברה. עילם, שנולדה בתל-אביב בשנת 1939 להורים ממוצא יווני, הייתה דמות מרכזית בתנועה הפמיניסטית המקומית מראשית דרכה. פעילותה של עילם וכתיבתה בנושאים הקשורים בפמיניזם וצדק חברתי זיכו אותה בפרסים והכרה, ביניהם תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית. כמו כן, החל משנת 2008 לקחה חלק פעיל בפעילות רשימות השמאל העקבי בתל-אביב – ברשימה "עיר לכולנו" ומאוחר יותר "אנחנו העיר".
עילם הייתה יוזמת ומקימת התנועה הפמיניסטית בשנת 1971 בתל-אביב ואחת ממייסדות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, וכן ממקימות הארגון "אחותי – למען נשים בישראל". עוד הייתה פעילה במגוון תחומים בפמיניזם הישראלי, כולל בתחומי הפוליטיקה, התרבות, והחינוך. הייתה היוזמת של אירועים ראשוניים בישראל נגד אלימות מינית ומגדרית, ופעילה למען שלום.
לדבריה של עילם, היא הייתה כבר אם לשני ילדים כשהבינה, בשנת 1970, עד כמה כל צעד ושעל בחייה מושפעים בגלל מעמדה בחברה פטריארכלית. מכך, החליטה לפעול לשינוי היחס המגדרי בחברה ובמוסדותיה, והיא מקדמת מטרה זו הן כפעילת שטח ובמסגרת ארגונים ותנועות שונות, והן באקדמיה. עילם הייתה אחת מהחברות הראשונות בשדולת הנשים וב-1985 הקימה את "משמר הנשים", ארגון להגנה עצמית של נשים המתגוררות בצפון תל אביב, בתקופה שבה פעל באזור "האנס מצפון תל אביב". עילם הפכה לפעילה למען השלום אחרי שהשתתפה בכנס הנשים של האו"ם שנערך בניירובי ב-1985, כמייצגת התנועה הפמיניסטית ושדולת הנשים.
בסוף שנות השמונים הייתה עילם פעילה בנשים בשחור ומאז ממשיכה להיות פעילה ביוזמות נגד הכיבוש ולמען שלום והידברות, במיוחד עם נשים פלסטיניות. עילם הייתה ממקימות ומפעילות הקואליציה נגד סחר בנשים וארגון "תמר", למען נשים בזנות. בתחילת עשור זה, בשיתוף עם אישה שעסקה בזנות, הקימה עילם את הארגון "אנחנו שוות", אשר פעל לסיוע לזונות וביצירת שינוי בגישת הציבור אליהן. הארגון קיים סיורים בשטח ובמכונים, ערך פעילות חינוכית, הוציא לאור ידיעון, ותרם למחקר ולכתבות בנושא. ב-2018 הייתה פעילה ב"מזרחים ומזרחיות נגד הגירוש", והייתה אחת מהנואמות המרכזיות בהפגנה הגדולה שנערכה בדרום תל אביב נגד גירוש פליטים אפריקאים, במארס אותה שנה.
מתנועת "אחותי" נמסר "אסתר היתה מהנשים הנדירות שהיוותה עוגן של תמיכה ועידוד ברמה האישית לכל מי שסבבו אותה. היא היתה אשת אשכולות ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.
אסתר היתה ממייסדות 'תנועת אחותי למען נשים בישראל', פעילה מרכזית והרוח החיה בתנועה ומורת דרך לרבבות נשים". "היא היתה ממייסדות התנועה הפמיניסטית, ממייסדות הפמיניזם המזרחי וממייסדות מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועוד.
קבלה אותות ופרסים רבים על פעילותה המשמעותית והמהפכנית לשינוי חברתי ופמיניסטי.
מעל לכל היא הייתה אשה חברה, אחות, הכתר שעל ראשנו. אסתר תחסרי לנו מאוד", הדגישו.
לדברי הפעילה חנה בית-הלחמי "לפמיניסטיות צעירות אולי זה לא אומר הרבה, אז כדאי שתקראו עליה קצת – לזכרה. כי כולנו צועדות במשעולים בהם היא ניקשה עבורנו את הקוצים והדרדרים. בעשור האחרון, נעזרת במקל הליכה ונחלשת והולכת מפאת גילה, עדיין המשיכה לבוא בהתמדה למחאות וכנסים".
"אסתר הייתה הפמיניזם הרדיקלי הארד קור, היחידי המסוגל לחולל שינוי של ממש. מהנשים שהיוו עבורי מודל לכל מה שאישה צריכה להיות כדי שיהיה כאן סיכוי לשוויון. שמור לה מקום של כבוד בהיכל התהילה של המאבק לשוויון חברתי ומגדרי, והמאבק בפטריארכיה ובעיוותים חברתיים", הוסיפה.
