תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבנייה, הידוע בשם "חוק קמיניץ" על שם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, עשוי להצטייר אולי כעניין פורמלי, אפרורי וא–פוליטי. אך בין החוקים שנחקקו בשנים האחרונות, חוק זה הוא אחד המסוכנים והגזעניים ביותר. החוק, שאושר בכנסת באפריל 2017, נועד להקל על הריסה של מבנים שנבנו בלא היתר, ומתיר להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה ללא צורך בניהול הליך פלילי.
חוק קמיניץ: הורסים בית בנגב (צילום: האגודה לזכויות האזרח)
בפועל, החוק היה מכוון מלכתחילה נגד הציבור הערבי. הוא חוקק לאחר מחקר שנעשה בהשתתפות עמותת רגבים, בראשה עומדים מתנחלים ואנשי ימין מובהקים. בשל היעדר תוכניות מתאר מאושרות ליישובים הערביים, ובשל מדיניות הקרקעות המפלה שהנהיגו ממשלות ישראל לדורותיהן, נבנו לאורך השנים ביישובים הערביים מבנים רבים ללא כל אפשרות לקבלת היתר. אך בדיעבד התברר, כי את החוק תיאלץ המדינה ליישם גם לגבי חריגות בנייה במושבים יהודיים. עניין זה גרם לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לחשוף את כוונתו הגזענית של החוק ולהצהיר כי לא נועד לאכיפה באוכלוסייה היהודית. אך במפלגות הציוניות אין מסתפקים בהצהרה ופועל בהן לובי לביטול חוק קמיניץ על רקע הפגיעה במושבים.
לפני כשלושה שבועות הכה ביישובי המשולש גל נוסף של צווי הריסה בחסות החוק. עשרות בעלי בתים בטירה ובקלנסווה קיבלו צווי הריסה. במקביל, מאות בעלי עסקים באזור המזרחי של טירה קיבלו התראה כי עליהם לפנות את בתי העסק שלהם תוך חודש – ולא, יספגו קנסות העלולים להגיע עד 600 אלף שקלים. הקנסות צפויים לחול באופן כפול, הן על בעלי השטח והן על השוכר. המשמעות תהיה פשיטת רגל של בעלי העסקים ומכה קשה לכלכת העיר.
לדברי סאמח עיראקי, ממלא מקום ראש עיריית טירה ומזכיר סניף חד"ש בעיר, טירה נמצאת בימים אלה בפריחה כלכלית ותעשייתית. "מי שנוסע בכביש 6 יכול לראות זאת בבירור. אבל כנראה יש מי שלא אוהב את הנוף הזה ומעוניין לפגוע בפיתוח הכלכלי של הציבור הערבי. הממשלה רוצה שנשאר תחת תקרת הזכוכית שהיא קבעה לנו. התירוץ להתנכלות משתנה: עבירות תכנון, כביש 6, העברת קווי תשתיות. אך ברור שמדובר כאן בפעילות שיטתית נגד הציבור הערבי. חיוני להיאבק במדיניות ההרסנית של הממשלה בזירה הציבורית והעממית, אך גם ברמה המקצועית באמצעות הגשת תוכניות, ברמה המשפטית ובזירה הפרלמנטרית – ולכך מתגייסים חברי הכנסת של הרשימה המשותפת".
ואכן, תושבי טירה וקלנסווה הקימו מאהלי מחאה נגד צווי ההריסה ונגד הקנסות הכבדים. מטרת המאבק היא להפנות זרקור לחוסר הלגיטימיות של חוק קמיניץ ולנזקים הבלתי נסבלים שהוא גורם. לפי עיראקי, הסכנה מרחפת על כלל הציבורי הערבי – טירה וקלנסווה הן רק הפיילוט ליישום של חוק קמיניץ באופן רחב יותר. "אנחנו קו ההגנה הראשון של הציבור הערבי. אם טירה תיפול, ייפלו גם שאר היישובים הערביים. על כלל הציבור להתייצב מאחורינו במאבק".
ומדוע דווקא במשולש? באחרונה הוקמו אזורי תעשייה חדשים בכפר סבא הסמוכה לטירה ובעמק יזרעאל הסמוך לקלנסווה. אך אלה עומדים ריקים, כי המשקיעים מעדיפים לפעול ביישובים הערביים, בהם השכירות והארנונה זולות יותר.
יצוין כי הרשימה המשותפת הקימה צוות למאבק בחוק קמיניץ בראשות ח"כ ג'אבר עסאקלה (חד"ש) וח"כ אוסאמה סעדי (תע"ל). השניים השתתפו בערב פוליטי במאהל המחאה בטירה, ואליהם הצטרפו גם ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש) ומוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל.
במוצ"ש האחרון (7.12) קיימו מאות מתושבי המשולש הפגנה בצומת קלנסווה נגד מדיניות הריסת הבתים. ח"כ יוסף ג'בארין השתתף בהפגנה, ובמהלכה מסר הודעה לתקשורת: "מאות תושבים קיבלו באחרונה התרעות על הריסת בתים. אני קורא לציבור הערבי להחריף את צעדי המחאה נגד מדיניות הריסת הבתים ונגד היישום הדרקוני של חוק קמיניץ. קיימים פתרונות תכנוניים צודקים שניתן לקדם, ואנו קוראים לכל האחראים בממשלה וברשויות התכנון לאמצם ולפתור סוגיה כואבת זו אחת ולתמיד. אנחנו קוראים לביטול צווי ההריסה והקנסות הכספיים הדרקוניים לאלתר״.
גם בנגב מתנהל מאבק נגד מה שמכונה "תוכנית הקרוואנים", במסגרתה מתכננת הממשלה להפקיע 400 אלף דונם ולעקור ממקומם עשרות אלפי אזרחים ערבים החיים בכפרים לא מוכרים. "עלינו להמשיך במאבק ציבורי מאוחד ארצי מול סכנות אלה. המאבק העממי הוא הבסיס להתקדמות בכל יתר הזירות: התכנונית, המשפטית והפרלמנטרית. לא אגזים אם אומר שהמצב היום מזכיר מבחינות רבות את זה שקדם ליום האדמה בשנות ה-70", אמר עיראקי.
אסף טלגם