מאות ליוו אתמול (חמישי) את הקומוניסט הוותיק כמאל גטאס למנוחות בבית העלמין בכפר ראמה בגליל. גטאס נולד בכפר בענה בשנת 1925 במשפחה עמלה והיה מראשוני הקומוניסטים בגליל. במהלך מלחמת העולם השנייה החל לעבוד כפועל בבתי הזיקוק בחיפה, ושם הצטרף לליגה לשחרור לאומי – ארגון הקומוניסטים הערבים באותן שנים. כאשר הפיץ כרוז של הליגה בשוק בעכו ב-1944, איימו עליו בריונים. בתגובה עלה על ארגז וקרא את הכרוז בקול רם באזני העוברים ושבים.
מאות ליוו אתמול את הקומוניסט הוותיק כמאל גטאס למנוחות בבית העלמין בכפר ראמה (צילום: אל אתיחאד)
בשנת 1948 נאבק, יחד עם חבריו בליגה לשחרור לאומי, למען הישארות בני העם הערבי הפלסטיני במולדתו. בשל פעילותו זו, הוציא נגדו צבא מתנדבים ערבים בפיקודו של קאוקג'י גזר דין מוות. לאחר שצה"ל כבש את כפר ראמה באוקטובר 1948, כלאו אותו יחד עם 40 צעירים נוספים מהכפר. בכלא הוביל שביתת רעב והתעמת עם הסוהרים.
כמו קומוניסטים ערבים רבים, גטאס נרדף בתקופת הממשל הצבאי (1966-1948), פוטר מעבודתו בבתי הזיקוק ונכלא עשרות פעמים. ב-1949 נטל חלק פעיל במערכה נגד הנפקת תעודות זיהוי מיוחדות, בכריכה אדומה, לאזרחים הערבים, שכונתה "מאבק תעודות הזיהוי האדומות". הוביל בכפרו את "מאבק הזית" – המאבק העממי נגד ניסיון הממשלה לאלץ את המגדלים למכור להם את שמן הזית במחיר נמוך במיוחד. כן הדריך את המאבק לשכר הוגן שניהלו פועלים חקלאיים ערבים מול בעלי האדמות.
בשנת 1959 נבחר לראשונה לחברות במועצה המקומית ראמה, והמשיך לכהן בה עד שנת 1981. בשנת 1973 עמד בראש סיעת המפלגה הקומוניסטית הישראלית ובלתי מפלגתיים. בבחירות בשנת 1978 – לאחר יום האדמה הראשון – השיגו הקומוניסטים ובעלי בריתם ברשימה חזית ראמה לראשונה את ראשות המועצה המקומית. לראש המועצה מטעם חזית ראמה נבחר חנא מויס, וגטאס כיהן כסגנו.
בדברי ההספד בלווייתו, הדגיש הסופר מוחמד נפאע, מזכ"ל מק"י לשעבר, את תפקידו המכריע של גטאס בהקמת סניפי המפלגה הקומוניסטית בגליל, בהפצת ביטאון המפלגה "אל–אתיחאד" ובחינוך דורות רבים של קומוניסטים בדרך האינטרנציונליזם, אחוות העמים והפטריוטיזם האמיתי.
שכל את בכורו, במאי התיאטרון מאזן גטאס, לפני 12 שנים. הותיר אחריו את שותפתו לדרך, נג'יבה, שני בנים – וואל ופאתן, ושמונה נכדים ונכדות.
רג'א זעאתרה
