עיסאם מח'ול במכתב מחאה למארגני עצרת האבל בת"א:"הדמוקרטיה אינה ניתנת לחלוקה"

חבר הכנסת לשעבר עיסאם מח'ול (חד"ש) פנה למארגני עצרת האבל והזיכרון שנערה אמש בכיכר רבין בתל-אביב בה לקחו חלק רבבות, וביקש להשתתף כנואם. כאזרח מזועזע מהפשע ההומופובי הנורא, אבל גם כאיש ציבור ערבי, שהוא בעצמו היה קורבן לניסיון התנקשות בחייו ב-2003, היה חשוב לו להדגיש שמאבק בשנאת האחר, באלימות על רקע הזהות המינית, הלאומית, הפוליטית או העדתית, מאבק בגזענות ובחוסר סובלנות חייב להיות נחלת כולם, ללא הבדל דת, גזע ומין.

מארגני העצרת, שביקשו לשוות לה נופך "ממלכתי", בהשתתפות נשיא המדינה ושרי הממשלה, נרתעו מהמסר שמח'ול ביקש לפרוש, מסר הקושר בין המאבק נגד ההומופוביה למאבק נגד הגזענות, והמעמיד את אפליית הקהילה ההומו-לסבית בהקשר הרחב של המערכה על אופייה של החברה הישראלית ועל המרחב הדמוקרטי בה.

מח'ול מביע צער ותמיהה על כי המארגנים בחרו להדיר מסר זה מעל במת העצרת, ואמר כי "רצח בני הנוער לפני שבוע לא נולד משום מקום. הוא נולד בחברה שבה הומופוביה, גזענות ושנאה חיות, בועטות ופוגעות בכולנו. הרוצח פעל בתוך מציאות של אפליה מתמשכת כלפי הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, ואת המציאות הזאת אנחנו צריכים לשנות".

לדבריו, "הייתה נטייה היסטורית בישראל אחרי רצח רבין, וישנה גם נטייה כזו כיום אחרי פשע השנאה ההומופובי, לחפש את צו הפיוס. מה שנחוץ כעת, זה לא צו פיוס – אלא צו חידוד המסרים. צריך לספק לקבוצות המאוימות, ובכללן הקהילה ההומו-לסבית, את הכלים, במסגרת הדמוקרטיה והחקיקה, לגונן על עצמן. אין משמעות לדמוקרטיה שאינה מגוננת על קורבנות ההסתה, על המיעוט הלאומי, על פליטים ומהגרי עבודה, ועל הזכות לחיות בכבוד כשאתה שונה. הדמוקרטיה נחוצה דווקא למי שלא נמצא במסגרת הרוב".

הח"כ לשעבר מח'ול היה קורבן לניסיון התנקשות בחייו על בסיס פעילותו הפוליטית כח"כ וזהותו הלאומית הערבית. לדבריו, המקרה הגביר אצלו את המחויבות העמוקה למאבק למען ציבורים וקבוצות מופלות הנתונים להסתה חסרת מעצורים – על רקע מגדר, לאום, עדה או נטייה מינית.

"הדמוקרטיה אינה ניתנת לחלוקה. ועל כן ההגנה על זכויות הקהילה ההומו-לסבית היא חלק מההגנה על המרחב הדמוקרטי בישראל, שלצערנו הולך ומצטמצם", אמר מח'ול. "אנחנו זקוקים לדמוקרטיה כדי להגן על השוויון, ואנחנו זקוקים לשוויון כדי לאפשר את הדמוקרטיה", הוסיף.

יצוין כי לאחר שנודע הדבר, פנו כמה עשרות פעילים בולטים מהקהילה הגאה ומחוצה לה אל מארגני העצרת במכתב פומבי בו נכתב "נודע לנו כי נעשתה פנייה למארגני העצרת מצד אישי ציבור מקרב האוכלוסייה הערבית בישראל המעוניינים להביע את הסולידריות שלהם… אל נוותר על ההזדמנות לשלוח מהעצרת מסר יהודי-ערבי מאוחד של קבלה וסובלנות". בין החתומים על המכתב ישנם בעלי תפקידים בבית הפתוח, באגודת הלהט"ב ובפורום החיפאי, וכן אנשי אקדמיה.