בירוואן, בירת ארמניה, נערך אתמול (שישי) טקס הזיכרון המרכזי לחללי רצח העם הארמני, במלאת 100 שנים לתחילתו של הטבח. בטקס השתתפו גם נציגי מדינות שאינן מגדירות את טבח הארמנים רצח עם, בהן בריטניה וישראל. במהלך מלחמת העולם הראשונה נרצחו כמיליון וחצי ארמנים בידי הצבא העות'מני, והארמנים תובעים לקבוע כי האירועים היו רצח עם. טורקיה מתנגדת לכך נחרצות ואומרת כי במלחמה נהרגו רבים משני הצדדים. גם בישראל ציינו אתמול 100 שנה לתחילת הטבח, בטקסים ותפילות בכנסיות ארמניות בירושלים וביפו. בצהריים נערכו הפגנות מול שגרירות טורקיה ברחוב הירקון בתל אביב ומול הקונסוליה הטורקית בירושלים.
ההפגנה שנערכה אתמול בירושלים של בני הקהילה הארמנית (צילום: רשות השידור)
יצוין שנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שב ונמנע משימוש במונח "רצח עם", בהודעתו לציון מאה שנים לטבח הארמנים. נשיא גרמניה, יואכים גַאוּק, השתמש ביום חמישי לראשונה במונח הזה, ואתמול הפרלמנט בברלין אישר ברוב גדול החלטה המכירה ברצח העם הארמני. חברי סיעת מפלגת השמאל (די לינקה) בבונדסטג תקפו קשות את ממשלת גרמניה "על מעשי הלוליינות שהיא נוקטת כדי לא לעשות שימוש במושג 'רצח עם' כדי לתאר את טבח הארמנים".
לאחרונה פרסמו בישראל ארגונים, אישי ציבור ורוח, אמנים ואנשי אקדמיה עצומה הדורשת ממדינת ישראל ללכת בעקבותיו של האפיפיור פרנציסקוס, ולהצטרף ל-23 המדינות שכבר הכירו ברצח העם הארמני. "כבניו של עם יודע שואה, הנלחם כיום נגד הכחשתה, חייבים אנו לגלות רגישות מיוחדת לאסונו של עם אחר", נכתב בעצומה. בין החותמים: חוקר השואה חתן פרס ישראל יהודה באואר, הסופרים דויד גרוסמן, א.ב. יהושוע, סמי מיכאל ועוד.
