לפני כמה שבועות (27.5) הפגנו בכיכר רבין. אני יחד עם עוד הרבה פעילים שלנו בחד״ש חשנו אי נוחות: הפגנה נגד הכיבוש המתמשך, ואנחנו לא מוזמנים להיות שותפים?! גם השיח לא מכיל גם אותנו, ובוודאי לא את האזרחים הערבים במדינה. אמנם את ח"כ איימן עודה הוסיפו לרשימת הדוברים – אבל באיחור רב.
משתתפי ההפגנה נגד הכיבוש שנערכה במוצ"ש 27 במאי בכיכר רבין מחזיקים בכרזות של חד"ש ושלום עכשיו (צילום: שלום עכשיו)
האזרחים הפלסטינים בישראל והמוסדות והמפלגות שהקימו הם השומרים המשמעותיים ביותר של מה שנשאר מהדמוקרטיה הישראלית. מרצ ומפלגת העבודה, ולמעשה כל המחנה המכנה עצמו "שמאל ציוני", יורה לעצמו ברגל בהתעלמותו מהכוח הפוליטי החשוב ביותר בשמאל בארץ – האזרחים הערבים. וכך שוב, בכיכר באותו מוצ"ש – בחר להתעלם ממנו.
ההתעלמות מהאזרחים הערבים כחלק מהקולקטיב האזרחי הישראלי היא יותר מטעות, היא גם עשיית אי–צדק. אותו אי–צדק של הימין, המסית נגד כל ערבי באשר הוא, ממשיך ומתעצם עם ההתעלמות של ה"שמאל הציוני". ישנם סיבות ותירוצים לבחירה זו שעשו שלום עכשיו וכל המזמינים לכיכר. אבל מבחינתי, שום סיבה או תירוץ אינם מצדיקים את ההדרה של האוכלוסייה הערבית ושל השמאל היהודי שהצטרף אליו בזירה הפוליטית.
מה המשמעות של "שמאל ציוני"? משמעותו של ימין, באופן הגס ביותר, הוא שלטון של בעלי הכוח. בפן הכלכלי – להמעיט בכוח של העובדים להתארגן, להמעיט בזכויות סוציאליות, לאפשר להון לעשות מה שביכולתו – למען עצמו. בפן המדיני – משמעותו שימוש בכוח צבאי, במקום בהידברות. ובפן האזרחי – ימין משמעותו חיזוק כוחו של הרוב על פני זכויות המיעוטים. ועל פי אותו היגיון, שמאל – משמעותו אמונה בזכויות עובדים, בחשיבות הגעה להכרעה מדינית בשיחות. ובפן האזרחי – שוויון זכויות לכל האזרחים, וגם כמה שיותר לתושבים האחרים, כמו למבקשי המקלט. ומתוך הבנה זו, בהגדרה העצמית של המזמינים לכיכר, אותו "שמאל ציוני" – יש מתח שאין בו פתרון. ציוני – כלומר עם עדיפות לקבוצת הרוב היהודי במדינה. אז איך גם שמאל וגם ציוני? וכאן שורש הקונפליקט של המזמינים לכיכר: כדי להיות שמאל ציוני, יש צורך להתעלם מהמיעוט הערבי, אשר מטבעו הוא השותף החשוב של השמאל. ומתוך כך – חיזוק תוצאות ההסתה של הימין.
ובכל זאת הייתי בכיכר במוצ"ש. ושמחתי על כל השותפים שבאו למקום הלא–כל–כך נוח הזה. למרות הכל, אותם אנשים בכיכר הם אלה שעמם עלינו להיאבק יחד בדרישה לסיים את הכיבוש. עם האנשים האלה אנחנו צריכים לפעול, ולקוות שהפעולות שלנו גם יביאו לסיום הכיבוש, אבל גם יאפשרו את השינוי בתפיסות השמאל, ובסופו של דבר, גם יביאו לתיקון, ולמחיקת המושג "שמאל ציוני".
יעלה רענן
