בשעות הקטנות של הבוקר (רביעי) חתמו ראשי המשפחות של אום אל–חיראן על הסכם עקרונות מול המדינה – על פינוי מהכפר, ומעבר ליישוב חורה. התקשורת בעברית שוב ושוב השתמשה במילים "בהסכמה", ו"מרצון". והדבר מרתיח. אתמול היו בכפר מכוניות משטרה, אשר ליוו את הקבלן אשר בדק כמה יעלה להרוס את כל הכפר. מפקד המשטרה "האחראי על המיעוטים" בנגב ישב עם תושבי הכפר. הוא חדש בתפקיד. עדיין צריך להראות שיש לו הכוח לכפות את רצונו. לפני שלושה שבועות הגיעו כוחות גדולים והדביקו צווי הריסה על כל הבתים. זה סוד גלוי שהמשטרה נאלצה לחכות לסוף החודש בכדי שיקבלו את 1,500 השוטרים שהם ביקשו שיפעלו לעקירת הכפר. ראיתי בחיי כוחות גדולים, אבל כזה גודל… עוד לא.

שוטרים מלווים את אנשי רשות מקרקעי ישראל לחלוקת צווי פינוי והריסה לכל מבני ותושבי הכפר ב-21 במארס האחרון (צילום: רא'אד אבו אלקיעאן)

וכזכור נהרג אחד מתושבי הכפר, וכבר הפכו נשים לאלמנות וילדים ליתומים. יעקוב אבו אלקיעאן המנוח היה אב רוחני בכפר, והסבל של ההרג של איש השלום הזה מהדהד מכל פינה. והתקשורת מעיזה לכתוב "בהסכמה".

באותו יום עמדו ניידות משטרה ותפסו אנשים שיצאו מהכפר, ועצרו אותם לכמה שעות, שכן האוטו "לא רשום נכון, יש לו פגם כלשהו…" ואז פעלו על מנת לשכנע אותם להיפרד מהכפר ולהסכים לתנאי מעבר טובים לחורה… והאשימו צעירים באלימות כלפי השוטרים. והם עדיין שבויים בידי מערכת המשפט. וכל מה שאדם צריך בכדי לפחד ממעצר, זה להיות גבר ולגור באום אל–חיראן. ובכל זאת מעיזים לכתוב שהמעבר הוא "בהסכמה…".

המדינה על כל מוסדותיה – המשטרה, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל, קק"ל, ראש הממשלה, מערכת המשפט: השקיעו הון עתק, וידע ומומחיות עצומים, מזה כעשור, בכדי ללחוץ, להפריד, לפגוע, להרוס, את הכפר ואת תושביו. הייתי בהריסות 32 הבתים לפני כעשור. נשים זועקות והבולדוזרים עובדים. נערי קבלן מהשטחים מוציאים ריהוט מהבתים בהנאה גדולה… בית המשפט שמאשר לפני כשנתיים את הרס הכפר, כי התושבים לא הגישו התנגדות בזמן נגד שינוי תוכנית חירן –התרחבה על שטח אום אל–חיראן. כן, נאמר, הם ברי רשות, ואסור היה למדינה לעקור אותם בעבור יישוב יהודי, אבל אם כבר התחילו – אפשר להמשיך. והם קוראים למעבר "מרצון...".

המסר שהמדינה מעבירה לתושבי אום אל–חיראן, ולכל ערבי–פלסטיני אזרח ישראל הוא שזו מדינה שהוקמה אך ורק עבור היהודים. ובכדי שהדבר יתאפשר יותר בקלות, עוד מעט יחוקק חוק הלאום. ואלה אשר מוחים נגד המצב – יקראו "בוגדים".

מדינת ישראל היום, 2018, עשתה מעשה שיירשם בספרי ההיסטוריה. היא מחקה יישוב ערבי, ובמקומו היא מקימה יישוב יהודי. זו הפעם הראשונה מאז 1948. אני מעריכה שההצלחה הזו של המדינה תביא לה עוד תיאבון. עד אתמול היו 35 כפרים לא מוכרים. היום ישנם 34. וזה תפקידנו לדאוג שכל אחד מהכפרים הללו יישאר במקומו, יקבל הכרה, ויתאפשר לתושביו חיים של כבוד.

יעלה רענן