הממשל של הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול (שישי) על הטלת מכסים על מוצרי יבוא בהיקף של 50 מיליארד דולר מסין – שותפת הסחר הגדולה ביותר ארה"ב שכבר הודיעה כי תטיל מכסי תגמול בהיקף דומה על יבוא מארה"ב.
טראמפ נגד בני בריתו בוועידת הג'י 7 שנערכה בקנדה (צילום שהפיצה הלשכה של קנצלרית גרמניה מרקל)
שבוע לפניכן, הנשיא טראמפ, יצא ב-9 ביוני בטריקת דלת מוועידת הפסגה של שבע המדיניות הקפיטליסטיות המרכזיות (G7) שנערכה בקנדה. במהלך המפגש, דרש במפתיע לצרף לדיונים מדינה קפיטליסטית גדולה נוספת, רוסיה. האחרונה גורשה (ביוזמת ארה"ב!) מהמועדון בעקבות סיפוח חצי האי קרים לפני ארבע שנים. לאחר שעזב, במהלך טיסתו, צפה טראמפ במסיבת העיתונאים המסכמת של מארח הפסגה, ראש ממשלת קנדה ג׳סטין טרודו, ש"העז" להתלונן על מכסי העונשין שהטיל טראמפ על פלדה ואלומיניום מקנדה, ואיים באמצעי נגד. לא לכך ציפה הנשיא. הוא צייץ בתגובה: "טרודו היה כה מאופק ומעודן בפסגה, והנה מיד אחריה הוא יצא לא–ישר וחלש".
לאחר מכן הורה טראמפ לנציגי ארה"ב להתנער מההודעה המשותפת של באי הפסגה. אותה הודעה שהוא, טראמפ, נתן לה מוקדם יותר את הסכמתו. בפעם הראשונה בתולדות הוועידות הללו (הראשונה נערכה ב-1975), הסתיימה פגישת מנהיגי הקפיטליזם העולמי בלי הצהרה מוסכמת. ארה"ב שברה את הכלים, והחתיכות עפו לכל עבר.
העיתון הצרפתי "לה מונד" התייחס במאמר המערכת שלו (11.6) לנטישת טרמאפ: "ההתקפות נגד טרודו אינן יותר מתירוץ. טראמפ רצה לפוצץ את המפגש מתחילתו. התנהגות זו של נשיא ארה"ב כלפי בעלי בריתו – חסרת תקדים בתולדות הדיפלומטיה. מבלי להגזים או להצהיר על 'סופו של המערב', על אירופה להפיק את הלקחים המתבקשים ממדיניות טרמאפ. אירופה חייבת מעתה לשמור לבדה על האינטרסים שלה".
עומק האיבה כעומק הגרעון
שבירת הכלים של טראמפ לפני שבועיים הייתה פרק הסיום בסדרה של התקפות, בייחוד במישור הכלכלי אך גם הפוליטי והסביבתי, של הממשל האמריקאי נגד בעלי בריתו. הכלכלה עומדת במרכז הקרע: הגירעון בסחר החוץ של ארה"ב היה 566 מיליארד דולר בשנת 2017 – גידול ב-12% תוך שנה.
ארה"ב סובלת מגירעון הסחר הגדול ביותר במכירת מוצרים מול סין: 375 מיליארד דולר ב-2017, עלייה של 8% לעומת 2016. שליש מהגירעון נובע ממכירת מוצרים המסווגים כטכנולוגיה מתקדמת. מול יפן, הגירעון הוא 69 מיליארד דולר, ומול גרמניה – 63 מיליארד דולר. מקסיקו היא יריבה מפתיעה: לארה"ב גירעון של 70 מיליארד דולר מולה. קנדה היא יריבה שקולה יותר בסחר – גירעון הסחר עמה הוא 17 מיליארד דולר בלבד.
עומק גרעון הסחר אחרי לעומק האיבה של טראמפ למעצמות הקפיטליסטיות הנוספות ולסין. טראמפ ער לכך שארה"ב נדחקת מתפקידה ההגמוני בקפיטליזם העולמי של תחילת המאה ה-21. יחד עם זאת, שומרת ארה"ב על שני מוקדי כוח, האחד כלכלי והשני אסטרטגי: השליטה בדולר ובצבא החזק בעולם.
הנסיגה במעמדה הכלכלי של ארה"ב החלה במשבר הכלכלי שפרץ בקיץ 2007, לפני כמעט 11 שנים. מאז הוא התרחב לעבר מדינות ויבשות נוספות. כעת, ברור לכל כי משבר הליבה הקפיטליסטית הקרין לעבר הפריפריות, ואולם ישנן מדינות שטרם נכנסו למעגל המשבר.
את המשבר העומד בייסוד הדרמה הפוליטית בפסגת G7 אפשר לתמצת כך: הממשל האמריקאי נגד כל המעצמות הקפיטליסטיות היריבות, אותן מעצמות שעד אתמול היו בנות בריתה. האם בכוחו של המשבר המתמשך לשנות את יחס הכוחות בעולם לעבר עולם רב–קוטבי (כפי שסבור הכלכלן המרקסיסטי סמיר אמין)? זאת, לעומת העולם החד–קוטבי – תולדה ישירה של העמקת הגלובליזציה הקפיטליסטית, שהחלה עם התמוטטות ברה"מ בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה. האם ציר השליטה הקפיטליסטי, "הציר הצפון–אטלנטי", מתפלג ומאבד ממרכזיותו ביחס ל"ציר הפריפריאלי" (סין–הודו–דרום אפריקה–רוסיה)?
עידן הגלובליזציה אמור היה להבטיח את התפשטות המערכת הקפיטליסטית העולמית לעבר אופקים חדשים ומרחבים אינסופיים. תחת שמי הגלובליזציה הכול הפך סחורה, ולפי הקריטריונים של ארגון הסחר העולמי, גם בריאות, רווחה, חינוך, דיור ומים הפכו נתח מהשוק העולמי.
בין מרקס לרוביני
לפני כשבע שנים אמר הכלכלן הנודע והמרצה באוניברסיטת ניו יורק פרופ' נוריאל רוביני ("כלכליסט", 28.8.11): "קרל מרקס צדק באופן חלקי כאשר טען כי גלובליזציה והתערבות פיננסית שיצאה משליטה יובילו את הקפיטליזם למסלול של הרס עצמי".
ומה אמר מרקס על כך (ב-1848!)? "במשברים אלה נהרס בהתמדה לא רק חלק גדול של המוצרים המוגמרים, אלא אפילו חלק גדול מכוחות הייצור שכבר נבראו. עם המשברים פורצת מגיפה חברתית, שהייתה נראית לכל התקופות הקודמות כדבר נטול הגיון – מגפת עודף הייצור. החברה מוצאת את עצמה פתאום מוחזרת למצב של ברבריות ארעית; רעב, מלחמת–השמד כללית, כאילו נטלו ממנה כל אמצעי–המחייה; התעשייה, המסחר, כאילו נהרסו – ומפני מה? מפני שיש לקפיטליזם למעלה מן המידה.
"כוחות הייצור, העומדים לרשותה, שוב אינם משמשים לקידום הציוויליזציה הבורגנית ויחסי הקניין הבורגניים; להיפך, הם נתעצמו מדי לעומת היחסים האלה, הם נבלמים על ידיהם, ואך מתגברים הם על מכשול זה, הרי הם מטילים ערבוביה בכל החברה הבורגנית, מסכנים את קיומו של הקניין הבורגני.
"בכוח מה מתגברת הבורגנות על המשברים? מצד אחד, על ידי ההשמדה המוכרחת של כוחות ייצור מרובים; מצד שני, על ידי כיבוש שווקים חדשים ועל ידי ניצולם היסודי יותר של השווקים הישנים. בכוח מה, אפוא? היא מכינה משברים כוללים יותר ועצומים יותר ומצמצמת את האמצעים למניעת משברים".
מעשי ארה"ב, לרבות הטלת מכסים על מדינות אחרות ושבירת האחדות האימפריאליסטית (שאחד מסימניה הוא ה–G7), פורמים את היחסים הבינלאומיים. יתר על כן, מדיניות ארה"ב עלולה להוביל לתגובת נגד ולהסלמה, וכן להעמקת המשבר הקפיטליסטי.
זה מצב של מלחמת סחר, או של בדלנות כלכלית. ההיסטוריה מלמדת, כי כאשר נוקטות מדינות בפעולות אלה, כל הצדדים יוצאים ניזוקים. מלחמת סחר הייתה אחד מגורמי הרקע לשפל הגדול שהיה תולדה של המשבר הקפיטליסטי בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובסופו של דבר חוללה הידרדרות כלכלית עולמית שהובילה לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
אפרים דוידי
