הפגנת הרבבות נגד חוק הלאום הגזעני שנערכה במוצ"ש (12.8) הייתה מפגן מרשים של מאבק ערבי–יהודי משותף. בין היהודים הרבים שנטלו חלק במחאה היו לא מעט ציונים, אבל "המחנה הציוני" לא היה שם. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ומרצ התייצבו יחד עם ההמונים, אך רק שניים מאנשי המחנה הציוני הגיעו לשם: המתפטר הטרי, זוהיר בהלול, וח"כ מיקי רוזנטל.
ח"כ רוזנטל אף פרסם בחשבון הטוויטר שלו: "מי ששוויון היא לא רק סיסמה עבורו צריך להתייצב בהפגנה. לא מסכימים לכל מה שייאמר בה. אבל על העובדה שכולנו נולדנו בצלם אי אפשר לחלוק". תנועת שלום עכשיו החמיאה לח"כ רוזנטל בכותבה: "מצפים לראות עוד מחברי המחנה הציוני מתייצבים בכיכר בסולידריות עם הציבור הערבי, במקום לפחד מתגובות של בנט, סמוטריץ' וריקלין". אך מחמאות לחוד ומציאות לחוד. חוץ משני הצדיקים בסדום, איש מאנשי המחנה הציוני לא העז להתייצב לצדה של האוכלוסייה הערבית והכוחות הדמוקרטיים היהודים בשעת מבחן.
רוזנטל מסר: "הכי מדאיגים אותי חבריי למחנה, החוששים להתייצב בגאון מול מסע ההסתה, שמא יבולע להם ציבורית או פוליטית". לשאלת "הארץ" בדבר היעדרות חבריו לסיעה, השיב: "כל אחד עושה את השיקולים שלו. לבי ומצפוני שלמים עם ההגעה. אם אצטרך לשלם מחיר פוליטי, אשלם".
תירוצים, כמובן, לא חסרים. יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי אמר בשבת כי אינו משתתף בהפגנת הציבור הערבי נגד חוק הלאום, כיוון שמארגניה "תומכים בזכות השיבה לפלסטינים". "ההפגנה מאורגנת על ידי בל"ד ואנשי הרשימה המשותפת", אמר גבאי בראיון לתכנית "פגוש את העיתונות" (11.8), "הם לא מאמינים במדינה יהודית. אני יכול ללכת להפגנה שמדברת על שוויון זכויות, אבל בוודאי לא נהיה בהפגנה הזאת, לא משנה בעד מה היא".
מוקדם יותר אמרה יו"ר האופוזיציה הטריה ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) בגלי צה"ל (8.8) כי לא תגיע להפגנה, כיוון שחלק מחברי הרשימה המשותפת אינם שותפים לתפישתה לפיה מדינת ישראל היא מדינת הלאום של היהודים.
ח"כ רוברט טיבייב, אף הוא מהמחנה הציוני, שהושבע בשבוע שעבר וטרם הספיק לחמם את כסאו בכנסת, מסר כי "הנפת דגלים פלסטיניים בכיכר רבין היא חרפה. בין אם חוק הלאום נכון או לא, אין כל הצדקה לעבירה על החוק והנפת דגלים פלסטיניים בכיכר רבין. הרשימה המשותפת מחזקת את הימין הקיצוני ומזיקה למדינת ישראל. בושה שחברי כנסת בכנסת ישראל משתפים פעולה עם עבירה על החוק".
כמובן שלא צריך לבלבל את גבאי, לבני, טיבייב ושותפיהם בעובדות: בהפגנה לא דובר כלל על זכות השיבה, בל"ד הייתה חלק מההפגנה, שמאחוריה עמד כלל הציבורי הערבי, והנפת דגלי פלסטין איננה עבירה על החוק מזה שנים רבות. יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי, מוחמד ברכה, אמר בתגובה לדבריהם: "לבני עוד לא עזבה באמת את הליכוד וגבאי עוד לא יצא מממשלת הליכוד. התכנסנו בכיכר מושיטים יד כנה לשיתוף פעולה ערבי–יהודי כדי לייצר מציאות וצדק".
אריאנה מלמד הדגישה ב"הארץ" (12.8): "אבי גבאי צריך היה לעשות מעשה אזרחי פשוט וחשוב, ולהתייצב על הבמה בצעדה של הציבור הערבי. אבי גבאי צריך היה לומר שחוק הלאום פסול בעיניו והוא והמחנה הציוני יהיו האופוזיציה הלוחמת שתחזיר לאזרחי ישראל הערבים את האמון בדו–קיום שוויוני, לפחות כחזון ושאיפה משותפת. אבל אבי גבאי, כפי שהבהיר היטב לרינה מצליח, לא התחבט אפילו בשאלה אם ללכת או לא. היה ברור שלא. אחר כך אמר, בהתנשאות שאין לה שיעור, ש'הוא מבין את המורכבות של להיות ערבי במחנה הציוני', ועוד אמר כי 'הציפיות שלי הן שח"כ ערבי יעסוק בבעיות של החברה הערבית' ולא ישמיע הצהרות פוליטיות 'של הרשימה המשותפת'".
מלמד הוסיפה: "כשאבי גבאי 'מצפה' מח"כ ערבי לעשות כך או אחרת ומכתיב לו את גבולות הלגיטימיות שלו, הוא אינו שונה במאומה ממי שישב באולפן לפניו, השר יובל שטייניץ, שהגיע מצויד בהברקה חדשה מדף המסרים: 'מי שמתנגד לחוק הלאום, או שהוא לא מבין את החוק או שהוא מתנגד למדינה יהודית'. במלים אחרות – כל מתנגד הוא טמבל או בוגד. רינה מצליח לא הסתירה את ייאושה מן האיש, מהדף ומהמסר כולו.
"כשאבי גבאי מדבר על הציפיות שלו מח"כ ערבי במחנה הציוני, הוא מדבר כדבר שליט על נתין, כלבן פריבילגי על שחורים, כלאומן כוחני על זרים. שטייניץ או כל דובר אחר של נתניהו לא יכול היה לעשות זאת טוב יותר, לאומני יותר וכוחני יותר, כמו שהבייס אוהב. זה אותו בייס שגבאי לוטש אליו עיניים בכמיהה מרגע שנבחר, ושאין סיכוי סביר שיכבוש את לבו".
מאמר המערכת של "הארץ" מיום שישי (10.8), ערב ההפגנה אליה קרא להצטרף, היה חד–משמעי. הוא נפתח במילים: "ההפגנה בהובלת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, שתיערך בכיכר רבין בתל אביב, היא ההפגנה החשובה ביותר בגל המחאה נגד חוק הלאום, והיא גם אחת ההפגנות החשובות שנערכו בישראל בשנים האחרונות.
"אין בישראל מיעוט מופלה כמו המיעוט הערבי — המיעוט הגדול ביותר, שסובל באופן תכוף מגזענות נורמטיבית וממוסדת. חוק הלאום, שעורר מחאה אזרחית בכל רחבי החברה הישראלית, הונדס בדיוק כדי לשלול את זכויות הערבים, ולהכפיפם לשליטת היהודים, אדוני הארץ, גם במחיר הקרבת השוויון האזרחי".
המאמר הסתיים במילים "מקומם של לבני ויתר מנהיגי האופוזיציה בכיכר, לצד הציבור הערבי, שמאבקם הוא מאבקם של כל הישראלים, יהודים כערבים". הייתכן שלבני, יחד עם יתר מנהיגי האופוזיציה, הפסיקו מזמן לקרוא "הארץ" והם מסתפקים בחינמון "ישראל היום" של שלדון אדלסון?
אפרים דוידי
