מיליונים הפגינו אתמול (ראשון) ברחבי ארגנטינה לציון 43 שנה להפיכה הצבאית הרצחנית. בבירה בואנוס איירס התכנסו מאות אלפים מול הנשיאות, "הבית הוורוד" שבכיכר מאי ותקפו קשות את ממשלת הימין הניאו–ליברלית של הנשיא מאוריסיו מקרי.
מפגינים קומוניסטים מניפים כרזות עם תמונות ה"נעדרים" בהפגנה ההמונית שנערכה אתמול בבואנוס איירס לציון 43 שנה להפיכה הצבאית (צילום: שבועון אוי)
גם בקרן רוזה לוקסמבורג שבתל–אביב, כ-100 איש השתתפו אמש באירוע במלאות 43 שנה להפיכה בארגנטינה. האירוע נערך בהשתתפות עו"ד איתי מק, ד"ר אפרים דוידי, עו"ד גבי לסקי, תמר ליברמן, ג'סיקה שרון ובהנחיית העיתונאי והבמאי שלמה סלוצקי.
במפגש מסר עו"ד מק פרטים על התביעה שהגיש יחד עם ג'סיקה נפומנש (נבו), פדרו גולדפרב, פרנסיסקו טולצ'ינסקי, אריאל נייזנה, ד"ר אפרים דוידי, נורה גרינברג, ד"ר גרציאלה קורס כרמון, קלאודיו קוגון, מרכוס וינשטין, ונדה קלרה בורזני וינשטין, ד"ר יהודית רוזה דימנט, פרופ' לב גרינברג, ד"ר ג'וליה רסניק, משה רוזן ושלמה סלוצקי. כולם אזרחי ישראל וארגנטינה, שבזמן שלטון החונטה חיו באחת משתי המדינות. בני משפחתם וחבריהם נעצרו, עונו, נרצחו והועלמו.
העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל–אביב בדרישה לחשוף את מסמכי משרד הביטחון בעניין הקשר הביטחוני והדיפלומטי של ישראל עם החונטה בארגנטינה בשנים 1983-1976.
אחד הסיפורים שנשמעו בערב היה לגבי בנם של ונדה ומרכוס וינשטין, מאוריסיו. הוא היה תלמיד בית ספר כאשר באפריל 1978 חטפוהו קבוצה של חמושים שנכנסו לבית המשפחה.
כיוון שבאותו ערב הוא היה במרפאה של אביו במרכז העיר, אביו אולץ להוביל אותם לבית באיומי אקדח. לאחר שמאוריסיו נעצר אביו שוחרר. מעדויות שונות מאנשי צבא זוטרים נודע שמאוריסיו הוחזק במחנה המעצר "אל וסוביו".
שומר מהמחנה שביקר אצל המשפחה מסר שאפשר לשלוח לו בגדים ותרופות. לפי אחד העדים, מאוריסיו "הועבר" (הוצא להורג) ב-23 בספטמבר 1978. ההורים ניסו לשווא לברר מה עלה בגורלו אצל רשויות שונות בארגנטינה, הקהילה היהודית המקומית, גורמים בין–לאומיים ומדינת ישראל, וציינו שמרכוס היה אזרח ישראלי ששירת בצה"ל כרופא וגם בנו, מאוריסיו, היה אזרח ישראל,.
סיפורה של משפחת וינשטיין הוא אחד מתוך 30 אלף המקרים של נעדרים שעצרו והעלימו סוכני החונטה הצבאית וכוחות הביטחון שלה.
מדובר באנשי צבא ומודיעין שביצעו פשעים נגד האנושות והפרות חמורות ביותר של זכויות אדם, בתוך ארגנטינה ומחוץ לה.
בפשעים ובעינויים השתתפו כל זרועות הביטחון והמודיעין הארגנטינאיות. העינויים ההמוניים והרציחות נמשכו לאורך שמונה שנות החונטה.
תחת שלטון החונטה הופעלו כ-340 מתקני מעצר סודיים ומחוץ לחוק, שהיו נסתרים מעיני הציבור הרחב ומרבית משפחות העצורים. מתקנים סודיים אלה פעלו במבנים אזרחיים, במוסדות משטרה, בבסיסים ובבניינים של זרועות הביטחון (חיל האוויר, חיל הים והצבא), שהוכשרו למטרה זו.
בין היתר, נהגו כוחות הביטחון של החונטה להשליך עצורים ממטוסים לים. לפי הערכות עדכניות, כ-500 ילדים הועלמו – היו שנחטפו יחד עם הוריהם, ואחרים נולדו במתקני המעצר הסודיים.
אחד ההיבטים הייחודיים של החונטה בארגנטינה, היה הממד האנטישמי של הדיכוי. בכוחות הביטחון של החונטה נמצאו אנטישמים רבים וגם ניאו–נאצים. החונטה אפשרה ביטויים ופרסומים אנטישמיים ומעולם לא גינתה אותם בפומבי במפורש. יהודים ויהודיות רבים שנעצרו ועונו העידו על "יחס מיוחד" כלפיהם.
לפי מרבית ההערכות, על אף שהיהודים היו פחות מאחוז מהאוכלוסייה, משקלם היה בין 10 ל-20 אחוזים מסך הקורבנות של החונטה. משרדי החוץ והביטחון של מדינת ישראל המשיכו לאשר מכירות נשק וייצוא ביטחוני לחונטה, אף שידעו כי יהודים רבים נחטפו, עונו והועלמו, וכי בכוחות הביטחון שירתו אנטישמים וניאו–נאצים רבים.
יצוין שלעתירה צורפו ראיות מוצקות לקשרים הביטחוניים של מדינת ישראל עם החונטה. מסמכים רשמיים של משרד החוץ הישראלי, כמו גם זה האמריקאי, מרוקנים מתוכן כל טענה ל"חשש" מפגיעה ביחסי החוץ ובביטחון המדינה, אם ייחשפו המסמכים שאיתר משרד הביטחון.
העותרים סבורים כי בחלוף 43 שנים מההפיכה הרצחנית, הגיעה העת שמדינת ישראל תצטרף למדינות רבות אחרות ותחשוף את כל המידע הנמצא ברשותה בנושא זה.
