לאחר שמונה חודשי מאבק , ועד עובדי מתף  (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי, ההסתדרות והנהלת החברה – חתמו אתמול (ראשון) על הסכם קיבוצי ראשון, שיסדיר את תנאי העסקתם של כ-500 עובדי המחשוב.

ועד עובדי מתף ניהל יותר משנה וחצי משא ומתן מול הנהלת החברה במטרה לחתום על הסכם קיבוצי ראשון בחברה. במשך תקופת זמן זו ההנהלה נקטה סחבת והתבצרה בעמדותיה.

אסיפת עובדי מתף (צילום: ועד עובדים)

במאי האחרון ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה במתף לאחר שהתארגנו בהסתדרות במארס 2017, ולאחר כמה חודשים, נציגות העובדים וההנהלה החלו במשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי ראשון בחברה. בין עילות הסכסוך שהוכרז: סחבת ממושכת ומכוונת בניהול המשא ומתן מצד ההנהלה, כך לפי ועד העובדים, כמו גם קליטת עובדים שלא בהעסקה ישירה, וכן על כוונת ההנהלה לערוך שינויים מבניים במתף באופן חד צדדי. ביוני הוחרפו העיצומים.

באוקטובר האחרון בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשת הנהלת מתף, להוציא צו מניעה נגד העובדים. אלה נקטו משך כשבוע וחצי בעיצומים שפגעו בעבודת הבנק. הרקע לעיצומים היה כוונת ההנהלה להוציא חלק מהשירותים למיקור חוץ, כחלק מרפורמה בתעודת הסל. בית הדין קבע כי הצעדים שננקטו על ידי העובדים היו מידתיים.

כחלק מההסכם שנחתם אתמול נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר בשיעור כולל של כ-14%, שישולמו להם במלואן בתוך שנה ושלושה חודשים. בנוסף, יקבלו העובדים מענק חתימה ובונוס שיחולק להם פעם בשנה. עוד סוכם על הגדלת ההפרשות הפנסיוניות והשכר הפנסיוני של העובדים, לצד שיפור בדמי ההבראה והגדלת מספר ימי החופשה. על פי ההסכם, הנהלת החברה תקצה מדי שני לוועד העובדים כספים שייועדו למען פעילויות רווחה לעובדים.

בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מתף יצומצם בהדרגה, שכן בשנים האחרונות גדל היחס בין עובדי החוץ לעובדי מתף באופן שצמצם משמעותית את מספרם של עובדי מתף. ההסכם אף קובע כי תינתן עדיפות ברורה לעובדי מתף באיוש משרות פנויות וכי תהיה מעורבות של נציגות העובדים בכל הקשור לתהליכי סיום העסקה בחברה. עוד הישג בהסכם הוא קיצור אורך שבוע העבודה בחברה ל-41 שעות.

יצוין ש-514 גננות וגננים בגני ילדים ציבוריים בישראל הגישו אתמול תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לשיפור גדול בתנאי העסקתן ולהשוואתם לאלה של המורים. לדברי דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות והגננת הראשונה שהצטרפה לתביעה: "נמאס לנו שהמערכת מנצלת את המסירות והאהבה שלנו לילדים ומעסיקה אותנו בתנאים בלתי אפשריים, שרק הולכים ומידרדרים, וימשיכו להידרדר בשעה שתנאי העסקתם של המורים משתפרים בהדרגה. מזה שנים שבהסתדרות המורים מתייחסים אלינו כ'אחיות חורגות'. החלטנו לקחת את גורלנו בידינו כי איש לא יעשה זאת בשבילנו".

הגננות מבקשות, בין השאר, שבית הדין לעבודה יצהיר כי כל הפעילויות שהגננות נדרשות לבצע מעבר להוראה הפרונטליות הן בגדר שעות עבודה לכל דבר ועניין וכי המדינה חייבת לשלם לתובעות את מלוא השכר והתנאים הנלווים (לרבות הפרשות פנסיוניות, הוצאות נסיעה וחניה) בגין השעות הללו – בניגוד למצב הקיים כיום, שבו הגננות מאולצות לבצע משימות עבודה רבות כמו השתלמויות וימי עיון ועוד "בהתנדבות" בלא שכר. הגננות מבקשות בתביעה להחזיר להן תשלום של 156 שעות בשנה שנועדו לניהול הגן שלא מעל ראשם של הילדים ונלקח מהן ברפורמת "אופק חדש", בשעה שהמורים קיבלו תוספת של 260 שעות בשנה ו-36 שעות נוספות מאז תחילת הרפורמה. עוד ביקשו הגננות להשוות את אורך שעת עבודתן של הגננות לשעת עבודתם של המורים. כיום, מורים מקבלים שכר של שעת עבודה על 45 דקות בלבד, בעוד שהגננות מקבלות על שעה של 60 דקות. בנוסף, מבקשות הגננות להורות למדינה לאפשר להן לקחת הפסקות של חצי שעה מעבודתן כפי שמחייב חוק שעות עבודה ומנוחה.

עוד מבקשות הגננות לקבל תוספת "גמול תפקיד" במידה והן משמשות בתפקידים נוספים בנוסף לתפקידן כגננת, לפי מספר התפקידים שהגננת משמשת בהן, כפי שמקבלים המורים. כאשר גננת משמשת, לדוגמא, כמדריכה וכמנהלת גן גם יחד, התביעה מבקשת להעניק לה "גמול תפקיד" כפול, בדומה למורה המקבלת גמול כפול כאשר היא משמשת כרכזת שכבה וכמחנכת גם יחד. עוד מבקשות הגננות להשוות את "גמול השילוב" על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים לזה שמקבלים המורים; להשוות את שיטת חישוב השכר ("מקדם המרה") לזו שמקבלים המורים במסגרת "אופק חדש", שגבוהה בהרבה מזו שמקבלות הגננות; להעניק לגננות שעת הנקה כפי שמחייב התקשי"ר.

בנוסף, מבקשות הגננות לשפר את תנאי העסקתן הפיזיים בגני הילדים, שנפגעו קשות מאז רפורמת חינוך חינם מגיל 3. התביעה מבקשת להתאים את הגנים לצרכיהם של ילדים קטנים בגילאי שנתיים וחצי עד ארבע, כולל מקומות לינה לשנת צהריים ופינות לטיפול בילדים שעדיין נמצאים בגמילה באופן מכובד ומכבד לילד ולגננת, בהתאם ללשון הרפורמה ולחוזרי מנכ"ל בנושא שלא קוימו עד היום.

עוד מבקשות הגננות לשנות את שיטת החישוב של ימי המחלה שלהן, שכיום מחשיבה להן כל יום מחלה כיום וחצי של היעדרות; להורות למדינה להקים מנגנון מסודר של מציאת גננת מחליפה במקרים של היעדרות גננת בשל מחלה, אבל במשפחה ועוד; לשחרר את מנהלות הגנים מהחובה הזאת ומהאילוץ להגיע לעבודה במצבי מחלה, אבל ומצבים קשים נוספים. בנוסף, מבקשות הגננות להפסיק את הפגיעה הקשה הקיימת כיום בגננות המועסקות ביום חינוך ארוך (יוח"א) ובגננות "משלימות" (גננות המועסקות במספר גני ילדים במקביל). עוד מבקשת התביעה לבטל כליל את הקיצוץ המתוכנן מהשנה הבאה בתקציב הסייעות הרפואיות בגנים, קיצוץ שצפוי להעמיס עוד יותר על הגננות. בנוסף, מבקשות הגננות לקבוע כי כל אחת מהתובעות זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל העסקתה בתנאים פוגעניים ובלתי ראויים.