נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הודיע לפני שבועיים על שינוי החוקה הרוסית על מנת "לשנות את מאזן הכוחות של הרשויות באופן יסודי". פוטין מכהן כעת בקדנציה האחרונה המותרת לו על פי החוקה הרוסית (החוקה אינה מאפשרת יותר משתי כהונות רצופות בנשיאות). על מנת להמשיך לשלוט החליט פוטין לשנות את החוקה, בדומה למה שעשה לפניו נשיא תורכיה רג'פ טייפ ארדואן.

אך פוטין כבר עבר פעם בדרך זו את מבחן החוקה. ב-2008 הוא סיים את כהונתו בקדנציה השנייה בנשיאות הפדרציה הרוסית. אז הוא בחר לרדת מדרגה אחת בסולם השלטון למשך ארבע שנים, ולכהן כראש ממשלה בזמן שחברו הקרוב ובעל בריתו דמיטרי מדבדב "חימם את כיסא הנשיא" עד 2012, כאשר פוטין שוב רץ לנשיאות. כיום, כעבור 11 שנה, בחר פוטין שלא "לנוח" אפילו למשך קדנציה אחת, אלא לבצע מהלכים ישירים להבטחת המשך שלטונו. מדוע נזקק למהלכים אלה?

הנשיא ולדימיר פוטין יחד עם ידידו בנימין נתניהו, בירושלים, בשבוע שעבר (צילום: לע"מ)

מאז 2012 מדרדרת הפופולריות של פוטין בשל רמת החיים הירודה ברוסיה, הדיכוי האלים של עיתונאים ופעילי אופוזיציה ויציאת השלטון ל-"מלחמות ברירה". לאחר ההפיכה באוקראינה לפני שש שנים, הורה פוטין לצבא לכבוש את חצי האי קרים ולספחו לרוסיה – מהלך שקנה לו פופולריות שלא ידע כמותה מאז עלייתו לשלטון ב-2000. אך הסחת הדעת מבעיותיה הכלכליות והחברתיות הקשות של רוסיה לא החזיקה מעמד. אשתקד נרשם שיא בהפגנות נגד שלטונו של פוטין. נטלו בהן חלק האופוזיציה הליברלית וכן האופוזיציה החזקה יותר משמאל, שארגנה שורת הפגנות נגד העלאת גיל הפרישה לפנסיה.

פוטין יודע כי לא לעולם חוסן. הוא לומד מניסיונו של ידידו נשיא תורכיה. ב-2018 ביקש ארדואן לבצר את שלטונו, ולכן העביר סמכויות ביצועיות מראש הממשלה לנשיא. לאחר מכן התפטר מראשות הממשלה ונבחר לנשיא, המחזיק בסמכויות של שליט כל יכול. אך הרפורמה הנשיאותית של ארדואן גררה אחריה גל מחאה נרחב, שאחד מביטויו הוא ההפסד שנחלו ארדואן ומפלגתו האסלאמית–ניאו–ליברלית בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו במרס 2019. הפסדים נרשמו אז בכל הערים המרכזיות בתורכיה – ובראשן איסטנבול.

אף פוטין מנסה לשנות את כללי המשחק על מנת להישאר בשלטון, תוך הצגת מצג שווא בפני הציבור הרוסי לפיו הוא נאמן לשלטון החוק ואינו מתמודד שוב לנשיאות הפדרציה. משאלתם של הליברלים במוסקבה, שקיוו כי עידן פוטין יסתיים עם סיום הקדנציה שלו – נגוזה. התואר הרשמי של בעל התפקיד הרם בשלטון הקפיטליסטי הרוסי לא ממש משנה – רצונו של פוטין הוא להישאר שם לתמיד. על הקומוניסטים וכוחות השמאל מוטלת המשימה לעצור את משחק הכיסאות המוסיקלי–הדיקטטורי ולשנות את השיטה מן היסוד.

עידן סלוצקר

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב