לפני שדונלד טראמפ הקפיץ משמחה את ראש ממשלת ישראל, בעניין הסכם הגרעין עם איראן, ליבה משבר בינלאומי סביב התחמשותה הגרעינית והטילית של קוריאה הצפונית העלול להוביל למלחמה גרעינית רחבת ממדים.
ההתקדרות הגרעינית מחזקת את עמדתנו העקרונית התומכת בפירוק כל המדינות מנשקן הגרעיני. בעולם שותפים לעמדה זו רבים, והיא שהובילה לאחרונה להענקת פרס נובל לשלום לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני (ICAN). בישראל פועלת מזה עשור התנועה נגד נשק להשמדה המונית הנמנית עם הארגון הבינלאומי.
כדאי להזכיר בהקשר זה את האזהרה שפרסמו ב"הארץ", עוד ב-1966, הרבה לפני שנולדתי, פיזיקאים ואנשי רוח ישראלים שכותרתה הייתה "למען מניעת נשק גרעיני באזור". במודעה כתבו: "אם יימצא נשק גרעיני בידי אחד הצדדים היריבים באזור, ירכשנו גם הצד האחר".
במקביל לאיומים ולהכנות המעשיות למלחמה נגד קוריאה הצפונית, מלבה טראמפ את המתיחות גם מול איראן. הכרזתו (13.10) שאין לאשרר את ההסכם עם איראן והדיון הצפוי בקונגרס בשאלת ביטול ההסכם, הם דוגמא לחתירתו ההרסנית נגד הסכם שנועד לבלום את המירוץ להצטיידות בנשק גרעיני.
"להשמיד לחלוטין את קוריאה הצפונית"
באיום חסר תקדים בעצרת האו"ם (19.9) – "להשמיד לחלוטין את קוריאה הצפונית", בהצבת טילים רבי עוצמה בקוריאה הדרומית, בריכוז כוח ימי קרוב לגבולותיה ובשיגור מטוסי הפצצה אמריקאים לטיסות במרחק קטן מהגבול בין קוריאה הדרומית לזו הצפונית – שב ממשל טראמפ לדהור בנתיב שכבר הרס את קוריאה בעבר.
במלחמת שניהלה ארה"ב בקוריאה (1953-1950), הטילו מטוסיה יותר פצצות מאשר הוטלו עשור לאחר מכן במלחמת וייטנאם. מספר הקורבנות שגבתה מלחמה זו הגיע ל-2.5 מיליון, רובם אזרחים.
עתה, כאשר טרמאפ מאיים בהשמדת קוריאה הצפונית, הפרשנים אינם מזכירים כלל את ההרס שחוותה קוריאה במלחמה ההיא ואינם מטילים ספק בנחיצותם של תמרונים צבאיים אמריקאיים באזור.
צפון קוריאה מצידה מנסה להרתיע את ארה"ב ומפתחת נשיק גרעיני וטילים ארוכי טווח. בהקשר זה מתארים טראמפ וגם לא מעט פרשנים את קים ג'ונג-און, שליט צפון קוריאה כ"מטורף". כדאי לזכור, כי הנשיא בוש הדביק כינוי זה לסדאם חוסיין, שליט עיראק, כאשר ממשלו תכנן וביצע את המלחמה לכיבוש עיראק (2003) שגרמה לחורבנה. כמובן, סדאם חוסיין לא כונה מטורף כאשר היה בצד ארה"ב ובהשראתה ובמימונה פתח ב-1980 במלחמה נגד איראן שנמשכה למעלה משבע שנים.
טראמפ, המאיים בהשמדת קוריאה הצפונית, ממשיך במסורת הכיבושים, המעורבות הצבאית הבוטה והמלחמות ההרסניות שניהלה ארה"ב באמריקה הלטינית, בווייטנאם ובאפגניסטן.
אבל בהקשר של סכנת מלחמת עולם גרעינית, אין מזכירים ולא במקרה את התקדים שקבעה ארה"ב בהטלת פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי. בדעת הקהל בחלקים לא מעטים בעולם, ובעיקר בישראל, ארה"ב יוצאת נקייה, למרות שהיא המדינה היחידה שעשתה אי פעם שימוש בפצצות גרעיניות.
הגרעין והשמאל הישראלי
מפלגות וחוגים בישראל הנמנים גם עם השמאל מצטרפים למקהלה של התקשורת האמריקאית (נוסח סי.אן.אן או פוקס ניוז) המכתירה שליטים כמו בשאר אל-אסד מסוריה כרב טבחים, בעוד שנשיאי ארה"ב שצבאם משגר מל"טים נגד אוכלוסייה אזרחית, העושים עסקות דמים עם סעודיה וקטאר (למשל, המלחמה בתימן והרס צנעא, אחת הערים היפות בעולם), המספקים לישראל ציוד צבאי חדיש, בו עשתה שימוש במלחמות רבות הקורבנות בלבנון ובעזה – הם מגיני החופש.
ההיגררות של השמאל הציוני (או מה שנשאר ממנו) אחרי הפוליטיקה האמריקאית אינה מקרית. זו אחת התוצאות של המיליטריזציה של השיח בישראל על רקע הכיבוש הנמשך, ההוצאות הצבאיות הגדולות והסיוע הצבאי האמריקאי רחב ההיקף. תעשיית ההייטק וייצוא גדל של טכנולוגיה צבאית משלבים יותר ויותר ישראלים בעבודה במערכות המשותפות לישראל ולארצות הברית. השכבות המבוססות בישראל חשות נוח במצב התלות בארצות-הברית.
בלב המערכה למניעת מלחמה גרעינית ולפירוז האזור מנשק להשמדה המונית עומד, מבחינתנו כישראלים, הצורך לשכנע בחיוניות הדרישה שישראל עצמה תתפרק מנשק גרעיני במסגרת הסכם אזורי.
טליה קלינמן
