ההפגנות האנטי–פשיסטיות של "הסרדינים" ברחבי איטליה אינן פוסקות, חרף חגיגות סוף השנה האזרחית. ב-14 בדצמבר השתתפו כמאה אלף איש בהפגנה שנערכה בכיכר סן ג'ובאני בעיר הבירה. הפגנה זו, הגדולה ביותר עד כה, מצטרפת אל כ-150 עצרות המונים שנערכו בשבועות האחרונים ברחבי ארץ המגף, כפי שמדווח העיתון הקומוניסטי "איל מניפסטו" היוצא לאור ברומא. הפגנות נוספות של אזרחי איטליה נערכו גם בפריז, לונדון, בריסל ומדריד.
מפגין נושא בהפגנה "פירנצה אנטי–פשיסטית" (צילום: דף הפייסבוק שלך הסרדינים)
ההפגנות החלו בבולוניה ב-14 בנובמבר על רקע ניצחונה הטרי של מפלגת הימין הקיצוני "הליגה" במחוז אומבריה באוקטובר, והחשש שניצחון דומה צפוי להתרחש במחוז בו שוכנת בולוניה, אמיליה–רומניה. באותו יום הגיע לעיר מתיאו סלביני, ראש "הליגה" הימנית–קיצונית, לתמוך במועמדת המפלגה לבחירות המחוזיות שייערכו ב-26 בינואר "ולשחרר את אמיליה–רומניה מהשמאל". ארבעה צעירים – מאטיה סנטורי, רוברטו מורוטי, ג'וליה טרפולוני ואנדריאה גארפה – החליטו לקרוא בפייסבוק לתושבי העיר להצטופף כסרדינים בכיכר המרכזית, בתקווה שיגיעו 6,000 מפגינים, יותר מתכולת היכל הספורט בו נערכה העצרת של "הליגה".
בעוד שמצלמות העיתונאים הראו מאות מושבים ריקים בהיכל הספורט – למרות שאוטובוסים הביאו תומכים של "הליגה" ממחוזות רחוקים – בכיכר המרכזית של בולוניה הצטופפו כסרדינים למעלה מ-14,000 מפגינים שהכינו דגיגונים מנייר ושלל תחפושות. בעמוד הפייסבוק שאך נולד כתבו המארגנים: "פופוליסטים, החגיגה נגמרה. אנחנו הסרדינים, ועכשיו תמצאו אותנו בכל מקום".
ימים אחדים לאחר מכן החליטו שני סטודנטים בעיר הסמוכה מודנה לשחזר את הצטופפות הסרדינים בעת ביקור של סלביני בבולוניה. למרות גשם זלעפות שוב התמלאה הכיכר המרכזית במפגינים עם מטריות ששרו בהתרגשות את "בלה צ'או", שיר הפרטיזנים האהוב המזוהה עם הקומוניסטים. כך, עם כל ביקור של סלביני, ובהמשך גם בלעדיו, נאספו אלפים ורבבות להפגנות מצפון איטליה ועד דרומה.
מבקרי מחאת הסרדינים מדגישים את הרתיעה של המארגנים מפוליטיזציה וממחויבות מפלגתית. ניתן לומר במידה של זהירות, שמחאת הסרדינים היא תגובה שמאלית–עממית דווקא ל"תנועת חמשת הכוכבים" ("לא ימין ולא שמאל"), זו שלאחר הבחירות הארציות במרס 2018 הקימה קואליציה משותפת עם "הליגה" של סלביני. מסיבות טקטיות, בספטמבר האחרון פרש סלביני מהממשלה בכוונה להקדים את הבחירות ולחזק את כוחו בשלטון. אך את מקומו תפסה בהפתעה דווקא היריבה הוותיקה של "חמשת הכוכבים" ו"הליגה", הלא היא המפלגה הדמוקרטית (המפלגה הקומוניסטית לשעבר).
בעוד שבמישור הפרלמנטרי נבלמה התחזקות "הליגה" לעת עתה, ניטש מאבק עיקש בקרב השכבות העממיות באיטליה. אלה עודן מתאוששות מהמשבר הכלכלי של 2018 ומתמודדות עם הקשיים הכרוכים בכך שהמדינה משמשת בפועל שער הכניסה של פליטים ומהגרים לאירופה. "תנועת חמשת הכוכבים" הצליחה לרתום אליה בעשור האחרון את אלה ששבעו הבטחות ומאסו בסיאוב של "הקאסטה" הפוליטית. אך בשנתיים האחרונות, בהן שותפה "תנועת חמשת הכוכבים" בממשלה, היא הוכיחה שללא אידאולוגיה אין בכוחה לחולל שינוי. אתגר גדול עומד בפני הסרדינים: להיות כתובת למאוכזבי "חמשת הכוכבים" כך שאלה לא ייפלו לידיו של הפופוליסט הימני מתאו סלביני, שממשיך להתחזק בסקרים.
ט"מ, רומא
