הממשל האמריקאי הושבת בשבוע שעבר בגלל מחלוקת על התקציב. סעיפי התקציב חייבים להיות מאושרים עד 1 באוקטובר, אולם עד לכתיבת שורות אלה אף אחד מהם לא עבר עד כה. בדרך כלל, מעבירים תקציב זמני, ‏אך גם הוא עוד לא אושר. כתוצאה מהשבתת פעילות הממשלה (חוץ מכוחות הביטחון ושירותי המודיעין) כמיליון עובדים "התבקשו" שלא לבוא לעבודה, ואלפי משרדים, מתקנים, מוזיאונים וגם פארקים לאומיים ברחבי ארה"ב נסגרו. לא מדובר בשביתה של עובדים, אלא בהשבתה שננקטה בידי המעסיקים (הממשל הפדראלי על שלוחותיו הרבות), ועקב כך, העובדים שהושבתו מאונס עלולים שלא לקבל את שכרם על ימי העבודה שאבדו.

עובדים בניו יורק מפגינים נגד השבתת מוסדות הממשל (צילום: דן עמירה)

בריאות לכל? ספק רב

סלע המחלוקת בין הרפובליקאים (שיש להם רוב בקונגרס) לבין הדמוקרטים (שיש להם רוב בסנאט) הוא תכנית הבריאות של הנשיא ברק אובמה. מערכת הבריאות האמריקאית היא פרטית ברובה הגדול, וכתוצאה מכך, העובד האמריקאי משלם תמורת שירותי בריאות הרבה יותר ביחס להכנסתו מהעובד הישראלי, אולם מקבל הרבה כיסוי בטיחותי מצומצם בהרבה מעמיתו הישראלי. כמו כן, הכנסותיהם של עשרות מיליוני אמריקאים אינן מספיקות כדי להתקשר עם אחת מ"ספקיות הבריאות", חברות הביטוח הענקיות. אותם עשרות מיליונים נותרים ללא שירותי רפואה.

עד לפרוץ המשבר הקפיטליסטי בארה"ב בקיץ של 2007, רוב סכסוכי העבודה בארה"ב פרצו על רקע כיסוי דמי ביטוח הבריאות הפרטי, ועל חלקם של המעסיקים בתשלום דמי הביטוח. הוצאות הבריאות של העובדים הפכו כבדות ביותר עבור מעסיקים רבים, ובין הדורשים הרחבת הכיסוי הבטיחותי בסיוע כספי של הממשל מצויים תעשיינים לא מעטים. על פי החוק החדש שיזם אובמה, ספקים פרטיים יצטרכו להציע תוכניות מסובסדות, אליהן יוכלו להירשם האזרחים. החל ב-1 בינואר הם יהיו זכאים לקבל את ההטבות הביטוחיות, ומי שלא יהיה מבוטח אז – ייקנס.

הרפובליקאים דורשים לדחות או לבטל את רפורמת הבריאות של אובמה, בטענה ש"אינה הוגנת, אינה מוסרית ופוגעת בזכויות הפרט". יש ביניהם כאלה שאף הגדירו אותה "בולשביקית" ו-"קומוניסטית". הדמוקרטים מתנגדים נחרצות לביטול הרפורמה, שמבטיחה כיסוי ביטוחי רפואי להרבה יותר אמריקאים, אף שהיא לוקה בבעיות יישומיות וביורוקרטיות רבות. על פי ה"ניו יורק טיימס" (3.10) המושלים ב-26 המדינות שתחת שליטה רפובליקאית מסרבים ליישם את הרפורמה של אובמה, וכך נמנעה הצטרפותם של כ-8 מיליון אזרחים שהיו זכאים להצטרף אליה. מדובר במדינות שבהן מתגוררים כ-68% מהאוכלוסייה הענייה בארה"ב. "דווקא המדינות בהן נמצאים עיקר העניים משוללי הנגישות לבריאות, הן אלה המסרבות לאמץ את הרפורמה של אובמה", הסביר לעיתון הד"ר ז'אק גייגר, הפועל למען קידום הרפואה הציבורית.

מהשבתה לחדלות פירעון

סלע מחלוקת נוספת בין הצדדים הוא שאלת החוב של הממשל. משרד האוצר האמריקאי חייב ללוות כסף כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שלו להכנסותיו. כמות הכסף שמותר לו ללוות – כלומר, תקרת החוב – נקבעת בידי הקונגרס, ועומדת כרגע על 16.7 טריליון דולר. שר האוצר האמריקאי, ג'ייקוב לו, העריך בחודש מאי כי הממשל יזדקק להעלאה של 260 מיליארד דולר בתקרת החוב כדי שיוכל להמשיך ולפעול.

ב-17 באוקטובר תגיע ארה"ב לתקרת החוב המותרת שלה. כבר כיום, עומד החוב של הממשל האמריקאי על 120% מהתוצר הלאומי. זה אחד החובות הגבוהים בעולם: כפול מהקיים במדינת ישראל, ומקום רביעי בעולם לאחר יפן (240%), יוון (160%) ואיטליה (135%). אם הרפובליקאים יתמידו בסירובם לאשר העלאה של תקרת החוב, ארה"ב תגיע למצב שבו לא תוכל ללוות ולא תוכל להחזיר חובות. ההמשך עשוי להיות חדלות פירעון – אי תשלום ריבית על האג"ח שלה – לראשונה בתולדותיה.

ביולי 2011 הסכים הנשיא אובמה לקיצוץ תקציבי, בייחוד בסעיפי הרווחה והדיור, כדי להימנע מחדלות פירעון. הפעם, אם הרפובליקנים לא יאשרו את המהלך, הכלכלה הגדולה בעולם עלולה להיכנס למצב של חדלות פירעון ולסחוף אחריה את כל העולם לסבב נוסף של המשבר הקפיטליסטי.

החשש בעולם משיתוק כלכלי בארה"ב

"עלול להיווצר משבר פיננסי ומיתון גדול וחמור יותר מהמשבר ב-2008", נכתב בדו"ח שפרסם לאחרונה (3.10) משרד האוצר האמריקאי, העוסק במשבר שנוצר סביב תקרת החוב. "אי העלאת תקרת החוב של ממשלת ארה"ב עלולה לגרום נזק לא רק לכלכלת ארה"ב, אלא לכלכלה העולמית כולה", הזהירה בסוף השבוע ראש קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלנית קריסטין לגארד. "השבתת שירותי הממשל גרועה דיה, אולם אי העלאת תקרות החוב תהיה גרועה הרבה יותר", הוסיפה לגארד.

יצוין, כי על פי העיתונות הכלכלית האמריקאית בסוף השבוע, "תורמים כבדים מוול סטריט כבר החלו ללחוץ על 'המבוגרים האחראים' בממסד הרפובליקאי לרדת מעץ הסירוב". כלומר: להעלות את תקרת החוב, ולקבל בחוסר חשק את תכנית הבריאות של אובמה. הפרדוקס במחלקות בין שתי המפלגות, הוא שהרפובליקאים בסך הכול דורשים את מה שהממשל האמריקאי דורש מכל הארצות בעולם: "משמעת תקציבית", המתבטאת באי–גידול בחוב הציבורי, בקיצוץ בתקציביהרווחה ובפגיעה ברמת החיים של הציבור הרחב, שמטרתה להקטין את הגירעון בתקציב. כמובן, מה שמותר למעצמה הקפיטליסטית הגדולה בעולם, "אינו מותר" למדינות קפיטליסטיות אחרות…

אפרים דוידי

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2013break/10/G39_2013.pdf