היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות צוין ברחבי העולם ב-3 בדצמבר. ביום זה הבענו את הזדהותנו ואת הסולידריות שלנו עם מאבקם החברתי והצודק של בעלי מוגבלויות בישראל להעלאת קצבאותיהם ולהשוואתן לשכר המינימום (5,300 שקל). ביום זה אנו דורשים שירותים נגישים לאנשים עם מוגבלויות ואת שילובם בשוק התעסוקה.

האו"ם הכריז על היום הבינלאומי לזכויות בעלי מוגבלויות ב-1992 במטרה לעודד הבנה טובה יותר של הסובלים מנכות ושל קשיהם: להעלות את מודעותם–הם לזכות לחיות בכבוד וברווחה, ואת מודעות החברה שאינה מודעת ליתרונות של שילוב בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים – בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות. ראוי לציין כי יום זה אינו עוסק רק בנכות פיסית ונפשית, כי אם מקיף גם מוגבלויות רבות נוספות, לרבות אוטיזם, תסמונת דאון וטרשת נפוצה.

מאז 1992, מתקיימים מדי שנה אירועים במדינות רבות. יום זה משמש לדיונים בפורומים שונים ולקמפיינים ציבוריים. קהילות הנכיםמוזמנות לארגן פגישות ושיחות במטרה להראות לציבור שאינו סובל ממוגבלויות, כי אדם עם מוגבלות מסוגל לנהל חיי חברה "רגילים".

אנשים ללא מוגבלויות אינם תמיד מודעים לעובדה זו, מציאות המובילה לסוגים שונים של הדרה ושל אפליה. בכל שנה ביום זה מושם בישראל דגש בהיבט אחר האמור לשפר את מעמדם של בעלי המוגבלויות. ב-2007 למשל, היה הנושא "עבודה הוגנת לאנשים עם מוגבלויות", וב-2013 – "לשבור מחסומים, לפתוח דלתות: לחברה מכילה ופיתוח לכל".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי החברה היהודית מצביעים על עלייה עקבית, למן 2005, באחוזי התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות: מ-59.2% אז ל-73.5% כיום. לעומת זאת, בחברה הערבית דווקא נרשמה באותן שנים ירידה: משיעור תעסוקה של 24.2% ב-2005 לשיעור של 22.1% כיום.

בעלי מוגבלויות בחברה הערבית הם קבוצת האוכלוסייה היחידה שהיקפי תעסוקתה ירדו בשנים האחרונות. זאת בגלל היעדר מקומות עבודה, דעות קדומות שליליות, תשתיות רעועות ואי–הבטחת נגישות מצד הרשויות המקומיות.

מחקר שביצע מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בהזמנת האגף לקידום שוויון בהסתדרות, בדק את שילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה בישראל. מהמחקר עולה כי כ-1.4 מיליון אנשים בישראל מתמודדים עם מוגבלות. מדובר ב-17% מהאוכלוסייה. 703 אלף איש מתוך האזרחים בגיל העבודה (64-18) או 15%, הם בעלי מוגבלות. יותר מ-350 אלף מהם זכאים לקצבאות.

שיעור בעלי המוגבלויות גבוה יותר בחברה הערבית מאשר בזו היהודית (25% לעומת 19%). הפער ביניהן גדול אף יותר, אם מתמקדים בבעלי מוגבלות חמורה (12% לעומת 7%). כ-247 אלף מהם מקבלים קצבת נכות כללית, וכ-70 אלף זכאים לקצבאות של נפגעי עבודה.

מצבם של בעלי מוגבלויות בישראל עגום, משום שהם נאלצים לחיות מקצבה בגובה 2,300 שקל בלבד. בעקבות מאבקם, תועלה אמנם הקצבה בחודש מרס 2019 ל-3,270 שקלים, אך גם סכום זה רחוק מלספק. על כן, סיעת חד"ש בהסתדרות, בנעמת ובאגף לקידום שוויון תומכת במאבק החברתי והצודק של בעלי המוגבלויות ודורשת את השוואת הקצבה לשכר המינימום.

חשוב להזכיר כי ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו הוליכה שולל את ארגוני הנכים ובעלי המוגבלויות. הממשלה איימה על ארגוני הנכים כי הקדמת הבחירות תגרום לכך שלא תהא שום העלאה בקצבאות הנכות, וכך גרמה להם לחתום על הסכם דל בלבד. כך פועלת ממשלה המקדמת מדיניות כלכלית וחברתית ניאו–ליברלית העוינת את מעמד הפועלים והשכבות המוחלשות, לרבות בעלי ובעלות מוגבלויות.

לאחרונה התחדש מאבקם הצודק בדרישה להשוות את הקצבאות לשכר המינימום. לבעלי מוגבלויות יש הוצאות רבות, לעתים גבוהות בהרבה משל יתר האוכלוסייה. הם אינם יכולים להתקיים מהקצבאות הנמוכות.

האגף לקידום שוויון בהסתדרות רואה חשיבות רבה בהרחבת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ובשילובם בשוק התעסוקה. האגף מקיים כנס שנתי בנושא תעסוקת בעלי מוגבלויות בחברה הערבית, עורך סיורים ופעילויות שטח, נוטל חלק בפעילויות מחאה, ומקדם נושא חשוב זה מול גופי ממשל שונים (ובפרט מול הרשויות המקומיות). זאת בשיתוף פעולה הדוק עם עמותות וגופים שונים בחברה האזרחית. לאחרונה אף הקים האגף מטה מאבק מאוחד יחד עם הגופים הפועלים למען בעלי המוגבלויות.

דח'יל אבו זייד

הכותב הוא יו"ר האגף לקידום שוויון ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות. הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקורב