שופטי בית המשפט העליון קבעו ביום ראשון האחרון כי על המדינה לשקול את החלטתה שלא לשלול את אזרחותו של תאודורו אניבל גאוטו. גאוטו מואשם בפשעים נגד האנושות שביצע לכאורה בתקופת הדיקטטורה בארגנטינה בשנות ה-70 במחנה הריכוז לה קאצ'ה. מדובר באבן דרך חשובה במאבק להסגרת, שמנהלים פעילי זכויות אדם מאז נחשף לפני שנתיים כי הוא נמלט מארגנטינה לישראל, וחי בחיפה תחת השם יוסף כרמל.

המשפט נגד הנאשמים ברצח, עינויים ואונס במחנה הריכוז "לה קאצ'ה" (צילום: פרנסה אובררה)

במענה לעתירה שהגישו פעילי זכויות אדם בבקשה לשלול את אזרחותו של תאודורו גאוטו, אשר מואשם בפשעים נגד האנושות, קבע בית בג"ץ כי על המדינה לשקול מחדש את עמדתה נגד הסגרתו ושלילת אזרחותו, וכי על השר הפנים להחליט בעניין. זאת למרות מידע סודי שהגישה המדינה במעמד צד אחד נגד ההסגרה.

המערכה המשפטית המתנהלת מול מדינת ישראל המסרבת לפעול להסגרת גאוטו, חרף צו שהוציא האינטרפול לבקשת ממשלת ארגנטינה ולמרות ששיקר במסמכי ההגירה שלו. במסגרת העתירה, שהוגשה על ידי עורך דין איתי מק, דרש מהמדינה העותר העיתונאי שלמה סלוצקי, שקרוב משפחתו נחטף למחנה לה קאצ'ה ונרצח שם, להסגיר את גאוטו בשל מעורבותו בעינויים וחטיפת פעילי שמאל בארגנטינה. לחלופין, דרש כי לכל הפחות תישלל אזרחותו שניתנה לו במסגרת חוק השבות בשל יהדותה של אשתו.

בדיון בירושלים טענה המדינה כי לאחר בחינת הראיות, ולמרות שקיימות ראיות לכך כי גאוטו שיקר במסמכי ההגירה, אזרחותו לא תישלל מכיוון שעבר 14 שנה מאז היגר, והוא לא ביצע מעשים פליליים בישראל מאז. בנוסף הגישה המדינה מידע סודי במעמד צד אחד כדי להראות את החשיבות בעמדתה לתת מקלט לגאוטו.

טענות המדינה לא התקבלו על השופטים. בדיון טענה לגבי הזמן הרב שחלף ציין עו"ד מק בדיון כי אי ההיענות לצו האינטרפול הוא רשלנות של המדינה, ולכן היא לא יכולה להיעזר בעיכוב כטיעון. בנוסף, קיימים תקדימים העומדים במסגרת זמנים דומה בעניין שלילת האזרחות, ובכל בכל מקרה, כשמדובר פשעים נגד האנושות ודאי שאין התיישנות עליהם או על תהליך שפיטתם. עו"ד מק הוסיף בדיון כי במקרים בהם מדובר בפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, מודיע שר הפנים אריה דרעי בגאווה על שלילת מעמדם, ואילו כאן ניתנה החלטה פקידותית, שלא ניתן לה פרסום, הדוחה את הבקשה.

לא ברור מה טיב המידע הסודי שהוגש לשופטים במעמד צד אחד. ייתכן שעסק בשיתוף הפעולה הנרחב של ישראל בחימוש ואימון אלו המואשמים כיום בפשעים נגד האנושות בארגנטינה, היות שקיימות ראיות רבות לשיתוף פעולה מיוחד עם הגדוד בו שירת גאוטו. למרות מידע זה קבעו השופטים כי המדינה חייבת לשקול שוב את עמדתה לנוכח הערות השופטים על מידע זה, ולעשות זאת עד יוני הקרוב.

השופטים קבעו כי על שר הפנים להחליט בעניין, ולא להסתפק בהחלטה פקידותית. זאת מכיוון שבשיקוליו, בניגוד לשיקול הפקידותי, אמורים להישקל שיקולים ציבוריים, ואלו צריכים לכלול את לחשיבות המוצהרת שמדינת ישראל, והציבור, רואה בהבאת מואשמים בפשעים מהסוג הזה לדין פלילי.

"לה קאצ'ה"; בשם הקצר הזה כונה בין שלהי 1976 לאוקטובר 1978 אחד ממחנות הרצח, האונס והעינויים האכזריים ביותר שפעלו במסגרת המשטר הצבאי ששלט בארגנטינה באותם ימים. במקום זה, סמוך לבירה בואנוס איירס, נרשמו לפחות 135 מקרי רצח מתועדים (מתוך כ-500), בהם של שבע נשים בהריון, שילדיהן נחטפו ונמסרו למשפחות אנשי ביטחון. בשנות השלטון הצבאי כ-30 אלף בני האדם נרצחו והועלמו, כלומר נרצחו ללא רישום, לאחר שנחשדו בפעילות שמאל. מתוכם כ-2,000 יהודים. אלפים מתוך הנרצחים הושלכו ממטוסים למותם, ולראשונה החודש הורשעו הטייסים שביצעו זאת.

משפט "לה–ק'אצה" נפתח ב-2013, ובו 21 קצינים וחיילים, לשעבר חברי גדוד המודיעין 101, הואשמו בחלקם במה שבוצע באותו מחנה רצח. לאורך השנה האחרונה העידו הניצולים המעטים פעמיים בשבוע על סבלם אז. הם סיפרו על אונס שיטתי, עינויי נשים שלא לצורך חקירות אלא רק כדי שצרחותיהן ישמעו בחדרי החקירות, מכות חשמל, והתאכזרויות גופניות מסוגים שונים. באוקטובר 2014 נדונו 15 מאותם נאשמים למאסרי עולם. על שישה הנוספים נגזרו תקופות מאסר של מעל ל-10 שנים.