מאז ה-12 בדצמבר שוטף את הודו גל המחאה הרחב ביותר עד כה נגד שלטון הימין במדינה. עשרות נהרגו במהלך המחאה, אלפים נפצעו ואלפים נוספים נעצרו. גל המחאה הנוכחי מכוון נגד התיקון החדש לחוק האזרחות, הקובע כי פליטים מוסלמים מאפגניסטאן, מפקיסטאן ומבנגלדש המבקשים להתאזרח בהודו יופלו לרעה ביחס לפליטים בני דתות אחרות: הינדואים, בודהיסטים, זורואסטרים, ג'אינים ונוצרים.

הפגנה של המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית בבנגל המערבית, ביום ראשון האחרון, נגד התיקון לחוק האזרחות (צילום: המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית)

התיקון לחוק האזרחות הוא שלב נוסף בחקיקה המפלה שמקדם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נגד המיעוט המוסלמי במדינה, המונה כ-200 מיליון איש (14% מאוכלוסיית הודו). מוקדם יותר השנה התעוררו גלי מחאה בעקבות ביטול האוטונומיה של מדינת קשמיר – היחידה בהודו בעלת רוב מוסלמי. מחאות פרצו גם בעקבות שלילת אזרחותם של כשני מיליון מוסלמים במדינה אסאם שבמזרח הודו, וכן על רקע החרבת מסגד מן המאה ה-16 והחרמת קרקעותיו לטובת מקדש הינדי.

המחאה הנוכחית החלה בשתי אוניברסיטאות מוסלמיות, והתפשטה מאז למדינות הודו השונות. המפגינים נתקלו באלימות קשה מצד המשטרה, שתקפה אותם באלות ובגז. בתגובה הקימו המפגינים בריקדות והציתו מכוניות משטרה. במדינות רבות נאסר להפגין והוטל עוצר. בחלקים של הודו, כולל בדלהי, ניתקה הממשלה את הגישה לרשת האינטרנט. נראה שהחוק האנטי–מוסלמי החדש משמש מוקד לזעם עממי רב מול ונגד המגמה האנטי–דמוקרטית של ממשלת מודי.

המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית של הודו (CPI-M) טוענת שהחוק החדש מפר את החוקה, האוסרת אפליה על בסיס "קסטה, אמונה או מין". המפלגה הציעה גם היא רפורמה בחוק האזרחות, אך זאת במטרה לאפשר ליותר אנשים להיכנס למדינה ולהתאזרח בה ולא במטרה לגרש אנשים על בסיס דתם. חזית השמאל במדינה קרלה מתכננת לקראת סוף השנה האזרחית פעולת מחאה המונית נגד חוק האזרחות, במסגרתה ירכיבו המפגינים שרשרת אנושית של מיליונים, בדומה להפגנות הנשים שנערכו במדינה בראשית 2019.

אבישי ארליך

הידיעה תתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב