העיתונות האמריקנית עוסקת השבוע נרחבות בפרשת פיטורי ראש FBI, ג'ימס קומי, בהחלטת הנשיא טראמפ. פרשה זו עלולה להתפתח לממדי 'ווטרגייט'. לפתיחת תהליך חקירה בקונגרס, ואולי, בספק, אף בתהליך הדחה של הנשיא החדש. בבסיס העניין עומד מידע שערורייתי על טראמפ והקשורים אליו, העשוי לגרום לו להיות לחיץ וסחיט אל מול הרוסים. בישראל, לעומת זאת, מצפים, בשבוע הבא, לביקור החוץ הראשון של טראמפ מאז תחילת כהונתו, שיתחיל, מכל המקומות בעולם, דווקא בסעודיה ובמפרציות. טראמפ יקפוץ ליום אחד גם לישראל, משם לביקורים קצרצרים בוותיקן ובמטה נאט"ו בבלגיה.

המזרח התיכון אינו מגרש למשחקים. טראמפ במגרש השגולף שבבעלותו בדובאי (צילום: תאגיד טראמפ)

מעורבות צבאית גוברת

יש בישראל (בליכוד ובבית היהודי) שמחכים לטרמפ בעצבנות, כי כבר אינם רואים בו את הגואל שראו בו אמש. (במחנה הציוני) גילו בו לפתע מושיע שיתניע מחדש מו"מ עם הרשות. צריך להנמיך ציפיות, לשים את הביקור בפרופורציה אחרת. למשל, ביום שיתחיל מסעו של טראמפ יתקיימו באיראן בחירות (19.5). חשוב להבין את הביקור בהקשר רחב הרבה יותר: סעודי–איראני–עיראקי–רוסי–סורי–טורקי, וגם זה של ישראל והפלסטינים.

מאז עלה טרמפ לשלטון הגבירה ארה"ב את נוכחותה ופעילותה הצבאית באזורנו: מאפגניסטן דרך תימן, עיראק, סוריה, ירדן ועד לוב. יועצי טראמפ מעריכים שצמצום מצבת הכוחות האמריקאיים בידי ממשל אובמה אפשרה את הרחבת הפעילות הרוסית והאיראנית, וכוחות הקשורים בהם, וכן את פעילות הטליבאן, אל–קעאידה ודאעש. עכשיו מבקשים האמריקאים לחדש לשנים רבות הסכמים בדבר נוכחות צבאית נרחבת שלהם באפגניסטן, בעיראק, בג'יבוטי, בלוב ועוד.

הביקור בערב הסעודית תוכנן עם נסיך הכתר ושר ההגנה הסעודי הצעיר והמיליטנטי מוחמד בן סלמאן. הסעודים מנסים לרתום את האמריקאים למלחמתם בתימן, שבה הסתבכו ושבה מעורבים, לצד הח'וטים השיעיים, משמרות מהפכה איראניים. כדי להשיג מטריית הגנה אמריקאית, מוכנים הסעודים להשקיע במיזם ענק של טריליון דולר לחידוש תשתיות בארה"ב, האמור להאיץ את הצמיחה של הכלכלה האמריקאית. סעודיה מוכנה גם להשקיע כ-100 מיליארד דולר (300 מיליארד בעשור הקרוב) בקניות נשק בארה"ב. בינתיים סובלים כ-17 מתוך 25 מיליון התימנים מחרפת רעב ומהפצצות בלתי–מבחינות על אזרחים.

סעודיה, כמו ישראל והמפרציות, מעוניינת בהגברת הלחץ האמריקאי על האיראנים במטרה לבלום את תכנית הטילים הבליסטיים שלה. שיפור היחסים עם המערב והסרת האמברגו הם בין מוקדי הוויכוח בין הרפורמיסטים והשמרנים בבחירות באיראן. נושא הסכמת ישראל לתכנית השלום הערבית יעלה גם הוא במסגרת הדיונים בסעודיה ובמפרץ. יש לראות בו חלק מעסקה סיבובית גדולה יותר לגבי הארכיטקטורה של המזרח התיכון.

ובינתיים בסוריה המדממת

בסוריה התערב טראמפ באמצעות הפצצת שדה תעופה של הצבא הסורי בטילי שיוט, לכאורה בתגובה על השימוש בגז נגד אזרחים. בשבוע שעבר הודיעה ארה"ב על חימוש בנשק כבד של YPG – המיליציות הכורדיות בצפון סוריה. הרוסים, שעדיין מקווים לצמצם את הלחימה ולייצב את משטר אסד, מנסים ליצור בסוריה ארבעה אזורי חייץ לשם יוכלו לזרום פליטים. טורקיה ואיראן משתפות פעולה עם הרוסים ברעיון האזורים המוגנים. שר החוץ הרוסי לברוב ביקר בארה"ב לקבל את תמיכתה ותמיכת בעלות בריתה, ישראל וירדן, ברעיון שבמסגרתו יוצבו חיילים רוסים ברמת הגולן. אזור דומה אמור להיות מוגדר מצפון לגבול הירדני. תיאום עמדות זה היה כנראה תכלית ביקורו לא מכבר של רמטכ"ל הצבא האמריקאי בישראל ובירדן. לישראל יש אינטרס בתיאום עם הרוסים, אך אין לה אינטרס בייצוב אסד והיא מעוניינת בחלוקת סוריה.

אחרי שטרמפ ישוב מגיחת החוץ שלו, אמור לבקר אצלו ארדואן, לטורקיה יש בטן מלאה על ארה"ב ועל אירופה: הן בשל אי הסגרתו של פתוחאללה גולאן, שלטענת ארדואן אחראי לניסיון ההפיכה בטורקיה, והן בשל יחסיהן עם הכורדים של YPG בסוריה ועם הפשמרגה בעיראק, שארדואן מכנה אותם טרוריסטים הקשורים ב–PKK.

לנו אין שום אשליות לגבי טראמפ ומדיניותו הנחשפת מבעד לחשרת הציוצים והזיגזוגים כחזרה למדיניות מעורבות צבאית אמריקאית נרחבת ושת"פ חסר עכבות עם הכוחות הריאקציוניים ביותר בעולם. מדיניות טראמפ תסבך את ישראל בסיכונים גדולים מבעבר ולא תשכין שלום באזור.

אבישי ארליך