דו"ח של האגודה למען הלהט"ב (12.2) מצביע על עלייה במספר הדיווחים על להט"בופוביה. ב-2019 התקבלו במרכז על שם ניר כץ שמפעילה האגודה 2,125 דיווחים על גילויי אפליה, שנאה או פגיעה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית – בממוצע אחת ל-4 שעות. הנתון משקף עלייה של 36% בהשוואה ל-2018, אז נתקבלו 1,557 דיווחים, בעוד שב-2017 דווחו 533 מקרים. בעמותה מעריכים שהגידול נובע בעיקר מעלייה בשיעור הדיווח, ואומרים כי קשה לקשר בינו לבין שינויים חברתיים, אם כי פניות רבות יותר נתקבלו על רקע אמירות של אנשי ציבור בגנות להט"בים. 6% מהמקרים שדווחו לאגודה דווחו גם למשטרה.
מהדו"ח עולה כי הפגיעות בלהט"ב מתרחשות בסביבות שונות. כ-39% מהמקרים שדווחו למרכז השנה אירעו במוסדות המדינה. דיווחים אלה נגעו בעיקר להתנהלות פוגענית של אנשי רשות האוכלוסין כלפי הקהילה הגאה, בהליכים כמו רישום נישואין, שינוי סעיף המין, רישום הורות, הנפקת תעודות לידה ופונדקאות בחו"ל. זירה משמעותית נוספת ללהט"בופוביה היא המשפחה: כשליש (29%) מהמקרים שדווחו התרחשו במסגרת המשפחה. מקרים אלה כוללים, בין היתר, אמירות מעליבות, יחס משפיל ולעיתים גם סילוק מהבית והדרה מהקהילה. לפי הדו"ח, 272 נערים ונערות נאלצו לעזוב את הבית השנה כתוצאה מלהט"בופוביה – כשליש מתוכם הם פלסטינים אזרחי ישראל.
רוב גדול בקרב המדווחים על אודות פגיעה או אפליה הם צעירים או צעירות – 90% מהמדווחים הם מתחת לגיל 30. נתון בולט נוסף הוא השיעור המשמעותי של טרנסג'נדרים בקרב הנפגעים לעומת חלקם בקהילה: כ-25% מהדיווחים הגיעו מטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות.
מסקנה נוספת העולה מעיון בדו"ח היא שההסתה של מפלגות הימין הובילה לעלייה חדה בהתבטאויות הלהט"בופוביות ברשתות החברתיות. כך, בעקבות קמפיין השנאה וההסתה נגד להט"ב של מפלגת נועם – שכלל שלטי חוצות ענקיים בשולי כבישים מרכזיים ברחבי הארץ – חלה עלייה של 50% בדיווחים על שיח שנאה להט"בופובי ברשת. עלייה דומה נרשמה בעקבות דבריו של שר החינוך הימני הקיצוני, רפי פרץ, נגד הקהילה הגאה ובעד טיפולי המרה.
מהאגודה למען הלהט"ב נמסר: "הקהילה הגאה נלחמת כבר עשרות שנים למען שוויון וחופש לחבריה ולחברותיה. השנה אנו עדים כיצד נבחרי ציבור מסוימים ניצלו את מעמדם כדי להסית נגד הקהילה. הדוח חושף תמונת מציאות עגומה של הקהילה הגאה בישראל; הקהילה חשופה לשנאה ברשתות החברתיות, במקום העבודה, במרחב הציבורי ואף במוסדות השלטון, המונעים מחברי ומחברות הקהילה חיים בכבוד".
הילה פאר, יו"ר האגודה למען הלהט"ב, מסרה: "להט"בופוביה הורגת ופוגעת באלפי קורבנות שמותקפים פיזית ומילולית, נזרקים החוצה מהבית ונדחפים לקצה עד ייאוש ואובדנות. המציאות הזאת לא מגיעה יש מאין, יש מי שבוחר להזין אותה. היא מתחזקת כששר החינוך של מדינת ישראל רוצה להמיר אוכלוסייה שלמה והמדינה בוחרת להעניק פרס לאדם שקורא להחרים אלפי להט"בים. את ההשלכות של ההסתה הזאת אנחנו רואים יום יום בשנאה ובאלימות במרחב הציבורי, ברשתות החברתיות, במקום העבודה ואפילו במוסדות השלטון. לא ניתן שימחקו אותנו מהמרחב הציבורי. נגן על הביטחון האישי של חברי וחברות הקהילה ונמשיך לפעול למען השוויון והחופש. אנו קוראות לממשלה להפנות משאבים רבים יותר לטיפול באפליה ובאלימות על רקע של זהות מגדרית ונטייה מינית, במיוחד בקרב האוכלוסיות המוחלשות בישראל".
ומי פעל למען הקהילה הגאה ב-2019? בעקבות הרצח של נער להט"בי מטמרה ב"בית דרור" בתל אביב בחודש יולי, השתתפה ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) בהפגנה נגד ההומופוביה שארגנה הקהילה הגאה הערבית–פלסטינית בחיפה – ההפגנה הלהט"בית הראשונה שנערכה בציבור הערבי. תומא–סלימאן גינתה את הרצח בחריפות ואמרה: "לאלימות כזו ולדיכוי של האחר אין מקום בחברה שלנו. מוכרחים להיאבק בשנאה הרצחנית הזו ברמה הממסדית וגם בתוך החברה. לצערי הרב, רבים אינם מקבלים את בעלי הנטיות המיניות השונות. אסור לתת לכך לגיטימציה – זכותו של כל אדם לחיות כפי שהוא בוחר. יותר ויותר במגזר הערבי יוצאים מהארון ועוברים חוויות קשות". בעקבות דבריה ספגה תומא–סלימאן התקפות אישיות ואף איומים מצד גורמים חשוכים, אך היא הוסיפה לדבוק בעמדתה באומץ.
חברי הכנסת של חד"ש יזמו חוקים המגינים על זכויות להט"ב בישראל. בין היתר, חוק האוס אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית, אותו יזמו חברי הכנסת דב חנין ועפו אגבאריה ב-2014.
אסף טלגם
