לקראת "יום ירושלים" פרסמה עמותות "קשב" – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל ו"עיר עמים", הפועלת ליציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים, דו"ח מעקב משותף אחר סוגיית סיקור ירושלים בתקופת ועידת אנאפוליס. עיקרי הממצאים הם: "התקשורת הישראלית כשלה בהצגת המשמעויות של התוכניות המדיניות בירושלים, לא העלתה שאלות אודות ההיבטים המדיניים, המרחביים, הדמוגרפיים, הכלכליים והאחרים של התוכניות, לא בחנה לעומק את היתכנותן, לא ניתחה את מידת החידוש שבהן ולא את עמדת הפלסטינים כלפיהן".בעקבות הממצאים אלה מסרו מנכ"ל "קשב", יזהר באר ומנכ"ל "עיר עמים",עמוס גיל, כי "התקשורת לא הצליחה להעביר לצרכניה את מלוא המידע ואת המורכבות של סוגיית ירושלים, דבר שמנע התפתחות של דיון ציבורי אמיתי בנושא מרכזי זה". להלן תמצית ממצאי הדו"ח:
§ דיון דיכוטומי ושטחי:
הדיון באפשרות להסדר בירושלים הוצג בתקשורת בצורה דיכוטומית ושטחית, ולא סיפק את המידע הדרוש להבנת הסוגיות העיקריות. כך למשל, הוצגו השכונות והכפרים הערביים שסופחו לאחר 67' (בהם מתגוררים כיום כ-250,000 תושבים), והשכונות היהודיות שנבנו בשטח שסופח ו"האגן הקדוש", ברוב המקרים, כאילו היו מקשה אחת.
§ חוסר במידע מקיף ואיכותי שיאפשר דיון אמיתי ומעמיק:
כך למשל, בנייה יהודית ופלסטינית המתרחשת בתקופה זו במזרח העיר, או תוכניות פיתוח
עתידיות באזורים כגון הר חומה ו-E-1 נידונו רק לעיתים רחוקות, ובדרך-כלל הוצנעו בשולי
הסיקור. כך גם ביחס לפעילות של עמותות יהודיות קיצוניות בשכונות וכפרים פלסטיניים.
§ העדר סיקור של חיי האוכלוסייה הפלסטינית:
התהליכים השונים המתרחשים בעיר, במו החפירות בעיר העתיקה, ההזנחה הקשה של מזרח העיר ותושביה והיחסים המתוחים בין יהודים ופלסטינים בירושלים "המאוחדת", לא קיבלו די חשיפה ומעט הדיווחים שהופיעו היו דלים במידע.
§ העדר ההקשרים הנדרשים להבנת "התמונה הרחבה":
כדי להבין לאשורו את המצב הסבוך בירושלים דרושים ידע והקשרים היסטוריים, פוליטיים, צבאיים וגאו-פוליטיים רחבים למדי. הקשרים אלו הם הכרחיים עבור צרכן התקשורת המבקש לגבש עמדה מושכלת בנושא. הדיון בהקשרים הרחבים של סוגיית ירושלים הופיע ברובו במיקומים שוליים ובמנותק, בדרך-כלל, מן הדיווחים החדשותיים. כך גם כי הדיון בפתרונות אפשריים נדחק גם הוא לשולי הסיקור.
§ אוסף של פרטי מידע ללא דיון בהשלכותיהם:
כלי התקשורת לא עסקו בהשפעה העשויה להיות, למשל, לחפירות המתרחשות בעיר העתיקה על סיכוייה של ועידת אנאפוליס והתהליך המדיני בכלל; או, במקרה אחר, התקשורת הציגה את הבנייה בהר חומה ואת הבנייה באזורE-1 כשני אירועי סיקור נפרדים שאין קשר ביניהם. כך, במקום להציג את ירושלים כמרחב אורבני אחד, שלכל המתרחש בתוכו עשויה להיות השפעה על עתיד העיר, הצטיירה ירושלים כמרחב עשוי מובלעות, ללא קשר ביניהן.
· חוסר התייחסות לנקודת המבט הפלסטינית:
ממצאי המחקר מראים כי בסיקור שאלת הסדר בירושלים, למשל, הוצג הנושא כעניין ישראלי-יהודי פנימי. לעובדה כי ירושלים קדושה גם למוסלמים ולנוצרים ושגם לצד הפלסטיני אינטרסים בעיר זו לא היה מקום בסיקור.
§ בולטות של סוגיית ירושלים בעיתון "הארץ":
בכל הנושאים שנסקרו בדו"ח בלט "הארץ" הן בכמות הכתבות והן באיכות ובעומק המידע שהופיע בהן. כך, בעיתון "הארץ" הופיעו 200 כתבות ואזכורים של נושא ירושלים, לעומת 81 ב"מעריב" ו-55 ב"ידיעות אחרונות".
בצד הביקורת, נמצא כי הדיון הנוכחי אודות ירושלים התאפיין ברמה נמוכה יחסית של התלהמות. הופיעו מעט כותרות בנוסח "ירושלים בירת הנצח" או, מצד שני, כותרות מאיימות מפני הצד הפלסטיני נוסח "בדם ואש נפדה אותך אל-אקצא". הכותרות הבולטות נשאו בדרך-כלל אופי וטון ענייניים. הסבר אפשרי לכך עשוי להיות "התבגרותו" של השיח הציבורי והפוליטי.
מבחינה כמותית הופיעו בתקופת הבדיקה 450 כתבות ואזכורים שעסקו בסוגיית ירושלים. העיתונות הכתובה סיקרה את הנושא יותר מאשר העיתונות המשודרת. 336 אייטמים הופיעו בעיתונות הכתובה לעומת 114 במהדורות החדשות בטלוויזיה.
הדו"ח בדק את העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" ומהדורות החדשות בערוצים 1, 2 ו-10. במשך שלושה חודשים, מאוקטובר 2007 עד דצמבר 2007. ועידת אנאפוליס, שנערכה ב-27 בנובמבר 2007, התקיימה בדיוק באמצע תקופת הבדיקה.
דו"ח זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין שני ארגונים: "קשב", שעיקר עיסוקו בניתוח הסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובשינוי דפוסי סיקור בעייתיים, ו"עיר עמים", הפועלת למען יציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים.
הדו"ח המלאה באתר "קשב": http://www.keshev.org.il/Site/FullNews.asp?NewsID=161&CategoryID=9
