גזענותו אומנותו: "הכה בערבים והצל את ביבי" הפכה לסיסמתן של מפלגות השלטון

"הכה ביהודים והצל את רוסיה" – זו הייתה סיסמתם של הפורעים שטבחו ביהודים בקישינב ב-1903, בעידודו הפעיל של הצאר האנטישמי ניקולאי השני. כעבור יותר ממאה שנה, מפלגות השלטון בישראל, ובראשן הליכוד, אימצו אל חיקן את סיסמה נוראה זו אבל בגרסה המעודכנת והגזעניתמקומית: "הכה בערבים והצל את ביבי".

מאז הבחירות לכנסת ה-22, בדיוק כפי שעשה לפניהן, מוסיף נתניהו להפיץ עמדות גזעניות נגד אזרחי המדינה הערבים ואף מחריף את דבריו. עתה הוא גם מסית אישית נגד חברי כנסת ערבים.

ביום שישי (18.10) הוא הגדיל לעשות ותקף את חברי הכנסת של הרשימה המשותפת איימן עודה ואחמד טיבי. בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו, טען נתניהו כי מנהיגיה וחבריה הבולטים של הרשימה המשותפת "הביעו שוב ושוב תמיכה בטרור, הערצה למחבלים, וסירבו לגנות פגיעה בחיילים ובאזרחים ישראלים". נתניהו תקף במיוחד את יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ עודה, בטענה כי "בהנהגתו פרסמה מפלגתו חד"ש גינוי תקיף להכרזתן של מדינות המפרץ והליגה הערבית כי חיזבאללה הוא ארגון טרור".

ח"כ עודה לא נותר חייב והגיב כעבור שעה קלה: "הימין מעדיף עבריין יהודי בבלפור על פני אזרחים ערבים שנבחרו בצורה דמוקרטית". לגבי נתניהו הוא הדגיש: "בנימין נתניהו הוא הנקודה הנמוכה ביותר בחברה הישראלית, אליה מתנקזות הגזענות, השחיתות והשנאה הפוגעות בכל אזרחי המדינה".

התקפותיו הגזעניות של ראש הממשלה הן המקור לדברי הבלע המצויים בדף המסרים שמדקלמים חברי הכנסת ממפלגתו, וגם ממפלגות הימין הנוספות, בדבר חוסר הלגיטימיות (לדידם) של השתתפות חמישית מאזרחי המדינה בהכרעות דמוקרטיות, ובחיים הפוליטיים בכלל.

נתניהו וראשי מפלגות הימין המשיחי והחרדי חתמו בשבוע שעבר (17.10) על נוסח ההתחייבות, לפיו לא יתמכו בממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. הדברים מגיעים על רקע חשש בימין מכך שתוקם ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, "בתמיכת הערבים" ובהימנעות ליברמן.

בהצהרת הנאמנות הנוספת למנהיגם המושחת נכתב: "אנו החתומים מטה, ראשי מפלגות ש״ס, יהדות התורה, הבית היהודיהאיחוד הלאומי מתחייבים בזאת: אם חלילה תושבע ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת או חלק ממנה, אנו לא נצטרף לממשלה זו בשום שלב, נצביע נגדה בכל הצבעה ונפעל בכל דרך להפלתה".

מוקדם יותר כתב נפתלי בנט בטוויטר: "אם תוקם ממשלת מיעוט, בקולות הרשימה המשותפת האנטיציונית, בתמיכת כחול לבן, ובהימנעות של ליברמן, שיהיה ברור: לא נצטרף אליה בשום מצב. היא פסולה מייסודה. ממשלה זו תשרוד מספר שבועות, אך אות הקלון של מקימיה (גנץ, ליברמן, בוגי, הנדל, האוזר) יתקבע לצמיתות".

כמובן שלנפתלי בנט (וגם לבנימין נתניהו) לא מפריעה העובדה שחלק לא מבוטל מהמפלגות המרכיבות את "בלוק הימין" אף הן אינן ציוניות, כמו יהדות התורה, ש"ס ואף חלקים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. אבל הן "משלנו", כלומר יהודים.

ההסתה הגזענית היא צד אחד של המטבע, שבצדו השני – "המצב הביטחוני". זה חודשים מנסה נתניהו לקדם סדר יום תוקפני שישרת את האינטרסים שלו: התקפות בסוריה, בלבנון ובעיראק; תקריות במפרץ הפרסי; הנסיגה האמריקאית החלקית מסוריה – כל אלה מתורגמים ל"איומים".

אלא שבישראל האיומים אינם מתים – הם רק מתחלפים, ולעיתים קרובות מאוד. נתניהו שב ומניף את הדחליל הביטחוני בכל הזדמנות ואף "התיר" לאחרונה לראש הסיעה הגדולה בכנסת, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, להיפגש עם הרמטכ"ל בהווה "כדי להתעדכן על האיומים החדשים". בהקשר זה, אין לשכוח שנתניהו מכהן מאז אפריל השנה כראש ממשלת מעבר שאינו מצליח לכונן ממשלה חדשה.

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"