בשבת הקרובה ייפתח ב-12:00 בגלריה לאמנות אום אל–פחם מקבץ תערוכות חדש. במסגרתו יוצגו חמש תערוכות יחיד חדשות ותערוכה קבוצתית. בחלל התחתון של הגלריה תוצג תערוכה מעבודותיה של האמנית רות שלוס; בקומה הראשונה יוצגו תערוכות יחיד של מאיר רקוץ', מרואה עבד אלקאדר ואביביה רז; בקומה השנייה תוצג התערוכה הקבוצתית של אמני סימפוזיון הקרמיקה; תערוכת יחיד נוספת של אפרת גל–נור תוצג במקטעים בכל אחת מקומות הגלריה.
יצירה של רות שלוס מ-2000, ללא כותרת, שתוצג בתערוכה שתפתח בשבת (צילום: נועה עברון)
כותרת התערוכה של הציירת המנוחה רות שלוס היא "על כל פנים". בראשית שנות השישים החלה שלוס לעבוד ביפו, שם גם פגשה את נביהה, אישה ערבייה–נוצרייה תושבת השכונה. נרקם ביניהן קשר יוצא דופן. נביהה נותרה ביפו לאחר שמשפחתה גורשה ב-1948.
הקשר עם קרובי המשפחה נותק ונביהה נותרה בעוני ובדלות. שלוס נהגה לצייר ולרשום אותה בזקנתה, עוד לפני שמוטיב הזקנה נעשה דומיננטי בעבודותיה בשנים שקדמו למותה (עוד על רות שלוס – ר' מאמר שראה אור בגיליון מספר 10 של "זו הדרך" השנה).
בתערוכת היחיד המסקרנת שלה, "סבּרה", משתמשת האמנית מרואה עבד אל–קאדר בעציצי קקטוס. צמח זה מעורר אסוציאציות תרבותיות ופוליטיות. הקקטוס בעבודתה אינו סמל או מוטיב מנוכס, אלא חלק בלתי–נפרד מעולמה. בערבית המילה קקטוס, או צבר (צַאבֶּר), מציינת בין השאר, סבלנות והתמדה עיקשת. עבד אל–קאדר חיה בעיר הערבית–בדואית רהט שבנגב ולאחר נישואיה הציבה עציצי קקטוס סביב ביתה החדש ליצירת גדר.
בחלוף הזמן החלה לחלק את העציצים שטיפחה כמתנות לקרוביה. בתערוכה יוצגו עציצי הקקטוס שייעדה לבית הוריה. חמש נשים מצולמות "נטועות" בעציצים עד כי הן עצמן הופכות מעין משוכת צבר, גדר איתנה ומגוננת.
בתערוכה הקבוצתית "12.7.1", (12 אמנים, שבעה ימים וגג אחד שאצר רועי מעין), משתתפים האמנים מוחמד אבו רקיה, יואב אדמוני, סדיקו אוקפדג'ו, אפרת אייל, זהרה הראל, חסן חאטר, טליה טוקטלי, ג'ייקוב מודט, מנאל מורקוס, שרון פזנר, ולנטינס פטיקו וגלעד רטמן.
התערוכה נולדה בסימפוזיון הקרמיקה הבין–לאומי שנערך ב-2010 בגלריה לאמנות באום אל–פחם. היה זה אירוע ייחודי בנוף המקומי והעולמי. המפגש האינטנסיבי, היצירתי והחברתי בין אמנים ממקומות שונים בעולם, ממגוון עדות ודתות, במגוון גילאים ומגדרים – הניב חיבורים שלא יכולים היו להתרחש במקום אחר או בזמן אחר.
לאורך שהות בת שבוע ימים בקפסולה סגורה נרקמה שפה ייחודית הניכרת בכל פרט בתערוכה. החומר – האדמה – שבדרך כלל הוא מקור לקונפליקט ולמחלוקת, חומר המפלג ומפריד בין אנשים, שימש בסימפוזיון דווקא כחומר מחבר ומקרב.
הקפסולה התקיימה באום אל–פחם, על גג הגלריה, ששימש מרחב פעולה לאמנים שהשתתפו. הדיאלוג אינו מתקיים רק בין האמנים לבין עצמם, אלא בינם לבין המראות, הריחות ובעיקר התושבים של אום אל–פחם.
שעות פתיחה של התערוכות הן: ראשון עד חמישי, מ-9:00 עד 16:00; שישי – סגור; ובשבת מ-9:00 עד 16:00. ב-8 ביוני צפויות להינעל כל התערוכות.
על תערוכה נוספת של רות שלוס המוצגת כעת בתל–אביב, ר' גיליון 10 של "זו הדרך" (עמ' 7): http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2019break/03/G10_2019.pdf
