הכנס השנתי הרביעי אקדמיה לשוויון – התארגנות המרצים מהשמאל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יתקיים מחר (חמישי) בבת ים. לקראת הכנס "זו הדרך" שוחח עם פרופ' יצחק (יאני) נבו, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר ועד אקדמיה לשוויון.
פרופ' יצחק (יאני) נבו (צילום מסך)
מה החזון המנחה את פעילות אקדמיה לשוויון?
ארגון אקדמיה לשוויון נוסד ב-2015 ומאגד כ-500 חברות וחברים ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה. החברים הם ממעמדות אקדמיים שונים ומגוונים – תלמידי מחקר, מרצים, חוקרים ואף גמלאים. זה ארגון חוצה מעמדות אקדמיים.
אנו רואים את האקדמיה כדמוקרטית, כלומר פעילה במרחב הדמוקרטי ומרחיבה אותו. לכן אנו פועלים לדמוקרטיזציה של האקדמיה.
מה הכוונה?
דמוקרטיזציה של האקדמיה פירושה – מאבק מתמיד בניסיונות לפגוע באנשי ובנשות סגל בשל השקפותיהם הפוליטיות. ארגונים דוגמת "אם תרצו" ו"אקדמיה-מוניטור" פועלים להצרת צעדי אקדמאים בשל דעותיהם הפוליטיות, לצמצום המרחב האקדמי והמרחב הדמוקרטי בכלל. הם מתוזמרים מלמעלה, אף שהם ארגונים סטודנטיאליים כביכול, ופועלים ככלי שלטוני לסתימת פיות.
לפני זמן לא רב פרסם "אם תרצו" את דבר קיומו של "המלשינון", מעין רשימה שחורה של אנשי סגל מהשמאל. זה אמצעי השתקה מצד ארגון המאיים לצמצם עד אפס את המרחב הדמוקרטי והחופש האקדמי. לאור פעילות זו, הקמנו צוות עבודה לסולידריות עם אנשי ונשות אקדמיה שנפלו קורבן לרדיפות מצד ארגוני הימין בקמפוס. אנחנו נתייצב להגנה על כל איש סגל שיירדף על בסיס השקפות פוליטיות.
כמו כן, אנחנו נאבקים במעורבות של האקדמיה הישראלית בדיכוי צבאי ופוליטי, הן בשטחים הכבושים והן בישראל. בתוך האקדמיה גופא, אנו נאבקים גם בניצול יחסי מרות באקדמיה (בעיקר במישור של הטרדות מיניות) ובמצבים גלויים וסמויים של אי שוויון אקדמי.
אשר לחלוקת המשרות באקדמיה, במצב העגום נוכחי אין ייצוג הולם למיעוטים אתניים, תרבותיים או מגדריים. אנו מבקשים להציע חלופות ממשיות לכל מדיניות של אי שוויון בנגישות להשכלה גבוהה.
איזו פעולה זכורה לך יותר מכל בשנים האחרונות במסגרת פעילות הארגון?
הפעולה באוניברסיטת כדורי הייתה אחת הפעולות היפות ביותר של אקדמיה לשוויון. הסתבר לי שבטול כרם פועלת אוניברסיטה על שם כדורי, נדבן יהודי. הוא הקים, עוד בתקופת המנדט, בית ספר בטול כרם במקביל לבית הספר לחקלאות כדורי המוכר לנו היטב. בית הספר היה לאוניברסיטה פלסטינית, וככזאת היא קורבן להתנכלות של השלטונות הצבאיים בשטחים. פועלים למשל מטווחים בקרבת האוניברסיטה וכדורים פגעו ברכושה. היו גם פעולות דיכוי ישירות של שלטונות הצבא, כמו החרמת מחשבי המוסד האקדמי.
חברי וחברות אקדמיה לשוויון יצרו קשר עם אוניברסיטת כדורי והציעו סיוע ותמיכה. התקיימו כמה פעולות, היה ביקור של חברי אקדמיה לשוויון. כן נערך כנס באוניברסיטת חיפה, במשותף עם אוניברסיטת כדורי – דבר שאינו נפוץ ביחסי האקדמיות הישראלית והפלסטינית. הקשר נמשך עד היום, ובמידה שנצטרך להושיט סיוע שוב, נתגייס בשמחה.
יוסף לאור
הריאיון מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"
