103 משלחות נטלו חלק בכינוס הבינלאומי ה-19 של מפלגות קומוניסטיות ופועליות, שנערך בימים 3-2 בנובמבר בלנינגרד (סנט פטרבורג). בכינוס נוסף, במוסקבה, השתתפו 150 ארגונים מ-80 ארצות. את שני האירועים יזמה ואירחה המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, והם הוקדשו לציון מאה שנה למהפכת אוקטובר. שוחחתי עם שניים מחברי המשלחת, אלי גוז'נסקי וד"ר שוכרי עוואדה. ראש המשלחת היה ד"ר עפו אגבריה.
שוכרי עוואדה, עפו אגבריה ואלי גוז'נסקי באירוע לציון מהפכת אוקטובר שנערך במוסקבה (צילום: זו הדרך)
שוכרי עוואדה: "את הכינוס הראשון פתח גנאדי זיוגאנוב, יו"ר המפלגה הקומוניסטית של רוסיה, ולאחר מכן התקיימו דיונים מרתוניים. כל מפלגה הציגה את עמדותיה בדקות ספורות. עמדת מפלגתנו הוגשה בכתב, וד"ר עפו נאם. הוא הציג את עמדתנו לגבי הסוציאליזם, וגם באשר לבעיות הקונקרטיות במדינת ישראל והתפקיד של המפלגה והכוחות הדמוקרטיים לחולל שינוי.
"לבד מהפגישות הרשמיות, היו גם שיחות מסדרון רבות. אלי שוחח עם נציגי המפלגות דוברי הספרדית והפורטוגזית; עפו ואני – עם המפלגות דוברות הערבית במזרח התיכון. לא כל העמדות מוסכמות ב-100 אחוז. ניהלנו גם ויכוחים עם עמיתינו ממפלגות קומוניסטיות בעולם הערבי, למשל. אבל חילוקי הדעות היו מעטים. מרבית האינטראקציות שלנו עם המשלחות השונות היו אפילו מפתיעות לטובה".
בנושא זה, מבקש גוז'נסקי להצטרף: "הדיונים בכינוס נוהלו בארבע שפות רשמיות: רוסית, אנגלית, ספרדית וערבית. למזלנו, משלחתנו שולטת בארבע השפות, עם חלוקה פנימית ברורה". הוא צוחק. "גשר השפה איפשר לנו לנהל שיחות עם משתתפים ממגוון מדינות. שוחחתי עם החברים מאמריקה הלטינית ועם דוברי האנגלית, שכן אפילו מארצות הברית הגיעה משלחת. קשרנו קשרים גם עם מפלגות שעד כה לא ניהלנו איתם קשרי חוץ, כמו למשל ממדגסקר.
"חשובות ביותר היו השיחות האישיות לא כמשלחות מול משלחות, אלא כנציגים מול נציגים. הקשר עם החברים מדרום אפריקה היה עבורי מעניין במיוחד, כמו גם עם חברי המפלגות הקומוניסטיות של קוסטה ריקה, נפאל ובנגלדש. אלה מקומות שהמידע לגביהם בדרך כלל מוגבל. ויותר משמח מעצם המפגש היה היחס החם בו זכינו".
אנחנו עוברים לשוחח על חלקו השני של הביקור. עוואדה: "במוסקבה נכחנו בכינוס של מפלגות שמאל מרחבי העולם, וגם שם ערכנו פגישות מרתוניות. כן השתתפנו בהפגנה לציון מאה שנה למהפכה שארגנה המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית והיינו גם אורחי כבוד במצעד הצבאי ששחזר את המצעד שנערך במוסקבה ב-1941, שבעה חודשים לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות. אני נשאתי דברים בטקס הסיום החגיגי. העברתי את המסר של מק"י באשר לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני והמצב במזרח התיכון בכללותו, כלומר, את הניתוח שלנו לגבי מה שמכונה 'האביב הערבי', למה שמתרחש כיום בסוריה ובלבנון וכן הלאה".
אלי גוז'נסקי: "בדברי הסיכום של הכינוס בלנינגרד, מכל מיני סיבות נותר הנושא הפלסטיני עמום. במסמך הסיכום נכתב שיש צורך ב'מדינה פלסטינית עצמאית', אך לא מעבר לכך. בהקשר זה נטל את זכות הדיבור חבר מהמשלחת של מפלגת העם הפלסטינית. הוא הסביר מדוע צריך לפרט באשר למדינה פלסטינית בקווי 67', נגד הכיבוש וכן הלאה. חבר הנשיאות השיב לו שהניסוח המוצע ארוך מדי, ועל כן צריך להסתפק בנוסח הקצר.
"ביקשתי את זכות הדיבור וטענתי שהחבר הפלסטיני צודק, אך אם מעוניינים בקיצור, לפחות שיכניסו את הביטוי 'נגד הכיבוש'. שכן אם ייכלל רק הביטוי 'מדינה עצמאית', בלי להוסיף אמירה נגד הכיבוש, אפשר לחשוב שמדינה פלסטינית תקום בירדן, בסעודיה או איפה שביבי ירצה. נימוק זה נתקבל במחיאות כפיים. לאחר מכן אמרו לי משתתפים: 'כל הכבוד' למרות שזו בעצם העמדה הבסיסית שלנו".
עוואדה: "כאשר חבר יהודי תובע לשלול במפורש את הכיבוש, אפשר להבין מדוע זה נתקבל באהדה רבה בקרב משתתפים רבים. במובן הזה הצלחנו להשפיע. מסמך הסיכום ייצא לאור בקרוב. היתה לנו הזכות להשפיע על הניסוח הסופי".
יוסף לאור
