מליאת הכנסת אשרה השבוע בקריאה ראשונה תיקון לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, המאפשר לראשונה לאזרחים ועמותות לתבוע את מי שגרם נזק לטבע. עד כה ניתן היה להגיש תביעות אזרחיות רק לגבי מפגעים סביבתיים דוגמת זיהום אוויר וריח, שלא כללו נזקים לטבע עצמו.
את התיקון לחוק, שאושר ללא מתנגדים, יזמו ראשי השדולה הסביבתית–חברתית בכנסת ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) ויעל כהן פארן (המחנה הציוני), יחד עם ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) ואליהם הצטרפו עשרות חברי כנסת ממפלגות רבות. התיקון יועבר כעת להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה וצפוי לזכות בתמיכה.
בתיקון החדש נקבע שמפגע סביבתי כולל גם פגיעה באזור מוגן שהוא שמורת טבע או גן לאומי. הכוונה לא רק לשמורות טבע או גנים מוכרזים אלא גם לכאלו שסומנו כשמורות בתוכניות מתאר וטרם עברו הליך הכרזה מלא. משמעות הדבר היא שאתרים כמו שמורת גבעת האירוסים ליד נס ציונה, שבעבר ניזוקה קשות מפעולות חפירה ואינה מוגדרת כשמורה טבע מוכרזת, תיכלל בחוק.
בשנים האחרונות אירעו כמה מקרים של זיהומים חמורים בשמורות טבע באחריות תאגידים גדולים, ובראשם זיהום הנפט של חברת קצא"א בערבה והזיהום משפכים תעשייתיים בנחל אשלים באחריות קונצרן כי"ל המופרט שבבעלות עידן עופר. מגישי החוק ציינו שמקרים כאלה מלמדים שיכולתו של הציבור לפעול כדי להגן על הסביבה מוגבלת, מאחר והחקיקה הקיימת אינה מספקת ליחידים או גופים ציבוריים כלים משפטיים לעשות זאת. כיום נעשה שימוש בתובענות ייצוגיות על ידי אזרחים, אך מטרתן העיקרית להשיג פיצוי כספי – ולא לחייב את מי שגרם נזק לטבע למנוע את המפגע או לתקן את הנזקים שגרם.
