המחאות ההמוניות בצ'ילה כבר זכו בעיתונות המקומית בכינוי "מהפכת אוקטובר הצ'יליאנית". אמנם צ'ילה עדיין רחוקה מהמהפכה הסוציאליסטית שהתחוללה ברוסיה בהנהגתו של לנין ב-1917 (ר' מאמר בעמ' 5 בגיליון "זו הדרך" הקרוב), אבל ההגמוניה של הבורגנות הגבוהה המקומית כבר ספגה פגיעה קשה.
מנהיגת התיכוניסטים בצ'ילה בשיחה עם עיתונאים, בשבוע שעבר, בסנטיאגו (צילום: פאחינה 12)
נשיא צ'ילה הימני, סבסטיאן פיניירה, ביטל בשבוע שעבר את מצב החירום בכמה מחוזות. פיניירה הורה במקביל לכל שרי הקבינט להתפטר על רקע המחאה החברתית ההמונית המתמשכת נגד מדיניותו הניאו–ליברלית, ומסר שבכוונתו "לגבש שורת הטבות סוציאליות". הוא גם הודיע על הסרת העוצר שהוטל בסנטיאגו הבירה ובכמה ערים נוספות.
תגובותיו הפושרות של הנשיא לדרישות לצדק חברתי דרבנו שוב מאות אלפים לצאת לרחובות הערים ולדרוש את התפטרותו של פיניירה – דווקא לאחר נאומו.
לאחר הנאום הפגינו מאות אלפים בעיר ולפראיסו, בה שוכן הפרלמנט, כאשר אלפי חיילים עמדו מנגד. כמקובל בצ'ילה, את ההפגנה פיזרו בכוח יחידות מיוחדות של המשטרה שהסתערו על המפגינים. יצוין כי כמה מהחיילים סירבו לקחת חלק בדיכוי ונעצרו בידי מפקדיהם.
לפחות 20 בני אדם נהרגו עד כה במחאה. המרכז הצ'יליאני לזכויות אדם דיווח שמאז הכרזת מצב החירום במדינה נעצרו 3,162 מפגינים, ויותר מאלף נפצעו – רבים מהם מנשק חם. כמו כן, נרשמו הפרות קשות של זכויות אדם: עינויים של עצירים, הטרדות מיניות של עצורות, מכות והתעללויות כלפי אלה שכל חפצם הוא צדק חברתי.
שליח העיתון הארגנטינאי "פאחינה 12", השוהה בצ'ילה מאז פרוץ המחאות, ראיין בשבוע שעבר את מנהיגת תלמידי התיכון, ולנטינה מירנדה (19), יו"ר התאחדות תלמידי התיכון הארצית. התלמידים במדינה הדרום אמריקאית מאורגנים היטב והצטרפו בהמוניהם להפגנות. מירנדה, מפעילי הנוער הקומוניסטי, זכתה ב"טיפול מיוחד" מצד כוחות הביטחון. הריאיון התקיים לאחר שחרורה מהכלא. "לנציגי ההסתדרות הרפואית נדרשו שלוש שעות של בדיקות רצופות כדי למפות את כל המכות והחתכים שנגרמו למירנדה. למרות זאת, בשיחה עמה היא לא מפסיקה לחייך ולומר 'אני לא מפחדת. מעצרים הם חלק מהפעילות הפוליטית שלי'". באוזנה ניכר חור שנפער בעקבות ירייה שנורתה לעברה. הפצע הזדהם במהלך שבוע המעצר אך רק עם שחרורה היא קיבלה טיפול רפואי.
מירנדה נעצרה בתוך דירה אליה פרצו שוטרים ללא צו חיפוש וללא צו מעצר. הם גררו את מירנדה כמאה מטר עד לתחנת המשטרה הקרובה. שכנים רבים צילמו את המעצר האלים והסרטון הפך ויראלי. מאות אלפים הפיצו את הסרטון באתרים שונים – לרבות באתר של רשת הפעילות הפמיניסטיות. לדברי הכתב, "היא לא נעצרה במקרה. מירנדה היא פעילה קומוניסטית ידועה, בתו של פעיל איגוד מקצועי קומוניסטי שפעל בתקופת הדיקטטורה של הגנרל פינושה. היא החלה לפעול בקרב תלמידי תיכון לפני מספר שנים", נאמר בכתבה.
"גם צילמו איך שוטרים כיוונו לעבר ראשי קרן לייזר ולאחר מכן ירו. זה מה שמזעזע רבים: כוחות הביטחון יורים במפגינים – שהם תלמידי תיכון! תלמידים שכל פשעם הוא המאבק נגד העלאת מחירי התחבורה הציבורית", היא הסבירה.
אבל שר התחבורה התנצל על העלאת מחירי התחבורה הציבורית…
נכון, אבל רק שבועיים לאחר שהתחילו ההפגנות. הוא גם טען שאנחנו לא אמורים להצטרף למחאה, כי לתלמידים יש הנחה בתחבורה הציבורית. כאילו שמדובר בעניין פרטי שלנו. ומה עם ההורים שלנו? ומה עם האחים שלנו? יצאנו לתמוך במפגינים, ונמשיך לתמוך במפגינים גם לאחר שכולם כבר ישכחו שהמחאה החלה בגלל מחירי הנסיעה ברכבת התחתית ובאוטובוס. עכשיו אנו דורשים צדק חברתי לכל.
ואיך אתם חשים נוכח ההתעוררות העממית?
אנחנו שמחים. חרף הדיכוי והמכות, אנו שמחים. אין הגדרה אחרת. כל מי שאני פוגש בהפגנות או במחאות הוא שמח. זועם, אבל שמח.
אני מבין את השמחה, אבל הפכת מטרה ניידת של כוחות המשטרה..
כן, ולכן אני מוקפת חברות וחברים המנסים לשמור על ביטחוני והמצלמים כל התנכלות. רודפים אחריי בגלל שאני עומדת בראש ההתארגנות הארצית של התלמידים. סיפרתי לך שלפני המעצר ובמהלך המחאות השוטרים ירו בי. למחרת, בעת הפגנה שהתארגנה בשכונה שלי, התיזו לעברי גז פלפל ושרפו לי את הגב העליון. בהתחלה לא הבנתי מה קורה, עד שהחברים המלווים אותי אמרו לי שמדובר ברדיפה שיטתית. אין שום מקריות בפגיעות, מחפשים אותי בכל מחאה ואף בולשים אחריי. המעצר שלי היה אלים במיוחד, בתוך בית של ידיד, וזה מה שהדליק את השכנים שצעקו ותיעדו הכל".
מירנדה שוחררה כעבור כמה ימים בזכות מחאותיהם של חברי פרלמנט קומוניסטים וחברים בסיעות אחרות. האלימות שהופעלה כלפיה לא קטעה את פעילותה. "להיפך, זה רק הוסיף עוד דלק לרצון שלי לפעול ולשנות", סיפרה לכתב.
