בשבוע שעבר (15.12) שותקה בלגיה כמעט לחלוטין בשביתה כללית, שהתקיימה ביוזמת האיגודים המקצועיים. השביתה הייתה נקודת שיא בשורת צעדי מחאה, שארגנה ועדה מתאמת של כלל ארגוני העובדים בבלגיה – לא רק של האיגודים המקצועיים המזוהים עם הסוציאליסטים, אלה גם של אלה המזוהים עם הליברלים ועם הנוצרים-דמוקרטים. ארגוני העובדים מוחים נגד מדיניות הקיצוצים והצנע שהכריזה ממשלת הימין החדשה של בלגיה, לה שותפות המפלגה הליברלית, הנוצרים-דמוקרטים והמפלגה הפלמית הלאומנית.
עם הקמתה באוקטובר, הכריזה הממשלה על כוונתה לנקוט בשורה של צעדים ניאו-ליברליים קיצוניים, וביניהם: קיצוצים משמעותיים בתקציבי החינוך, הרווחה והתרבות, פיטורים במגזר הציבורי, ביטול ההצמדה למדד של שכר העובדים בשנת התקציב הקרובה, והעלאת גיל הפרישה של העובדים מ-65 ל-67. בין תוצאותיה הצפויות של מדיניות זו: העלאת שכר הלימוד השנתי לסטודנטים מ-620 ל-890 יורו, פגיעה בתקציבי מחקר לאוניברסיטאות, הורדת הקצבאות וצמצום ההכשרות המקצועית למובטלים צעירים, סגירת מעונות יום לפעוטות, העלאה של תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ועוד. צעדים אלו צפויים לפגוע קשות בציבור הנשים העובדות, ויותר מכך – בצעירים הבלגים, אשר למעלה מ-20% מהם אינם מצליחים למצוא עבודה.
במקביל, הודיעה הממשלה על הטבות מס שונות לחברות הגדולות בתירוץ של "עידוד יצירת מקומות עבודה חדשים", וכן הודיעה על רכישה של 40 מטוסי קרב מסוג 35-F מתוצרת ארה"ב, בעלות של 6 מיליארד יורו. תנועות השלום המתנגדות לרכישת הנשק, ציינו כי ביטול רכישת מטוס אחד בלבד ייתר את ההעלאה המתוכננת בשכר הלימוד לסטודנטים. בנוסף, רכישה זו משמעותה הגברת המעורבות הצבאית של בלגיה, החברה בנאט"ו, באזורים שונים בעולם.
משמרת עובדים בפתחו של מפעל בעת השביתה הכללית שנערכה בבלגיה בשבוע שעבר (צילום: שבועון סולידר)
איגודי העובדים הבלגים לא חיכו עד שהממשלה תתחיל ליישם את תוכניותיה, וארגנו בבריסל ב-6 בנובמבר הפגנה המונית, בה השתתפו בין 150,000 ל-200,000 עובדים. לאחר מכן הוכרזה שורה של שביתות במחוזות השונים של בלגיה מדי שבוע, אשר הגיעה לשיא בשביתה הארצית הכללית בשבוע שעבר. האיגודים המקצועיים דיווחו על התגייסות נרחבת של ציבור העובדים לשביתה, שהיא הגדולה ביותר במדינה מאז שנות ה-60.
התחבורה הציבורית שותקה כליל, פריקה וטעינה של סחורות בנמלי הים הופסקה, וגם נמל התעופה הבינלאומי של בריסל שותק וכל הטיסות אליו וממנו בוטלו. בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטות לא נפתחו ברובם, ומרבית בתי הספר היסודיים קיבלו את התלמידים, אך לא קיימו פעילות לימודית. רבים מהמפעלים ומשרדי החברות הגדולות הושבתו גם הם, וכן נותרו סגורים הסניפים במרבית רשתות השיווק הגדולות. ארגוני המעבידים, כצפוי, התנגדו לשביתות וטענו כי הנזק שנגרם למגזר הפרטי רק עקב יום השביתה הכללית – עולה על 650 מיליון יורו.
בכניסות אל מקומות העבודה השובתים הקימו העובדים עם שחר משמרות שביתה, וניסו להסביר למעט העובדים אשר ניסו להיכנס על מטרות השביתה ועל חשיבותה. בערים הגדולות התקבצו אמנים ופעילים חברתיים ויצאו בקבוצות גדולות רכובים על אופניים למסע בין משמרות השביתה, כדי להביעו את תמיכתם בעובדים. איגוד נהגי המשאיות של בלגיה ארגן חסימה של מספר צמתים מרכזיים, והנהגים ניסו לשכנע עובדים שביקשו להגיע לעבודה ברכב פרטי לשוב על עקבותיהם.
למרות ששר הפנים הימני התחייב שכל מפר שביתה שרוצה לעבוד ביום השביתה יוכל להיכנס למקום עבודתו, ניכר היה שמרבית כוחות המשטרה בשטח צידדו במטרות השביתה והגנו על זכות המחאה של העובדים. שימוש בכוח מצד המשטרה נרשם רק במרכז בריסל, בעת שכמה עשרות מפגינים ניסו לפרוץ למשרדי ארגון בעלי החברות הגדולות, ולאחר מכן השליכו ביצים ושקיות שוקו על מטה המפלגה הפלמית הלאומנית-ימנית.
מפלגת העובדים של בלגיה (PTB-PVDA) – שהיא מפלגה מרקסיסטית-לנינית, אשר במאי זכתה לראשונה בתולדותיה בייצוג בפרלמנט הבלגי – הביעה תמיכה מלאה בשביתה ובמטרותיה, וגייסה את כל חברי המפלגה להצלחתה. המפלגה גיבשה תכנית כלכלית-חברתית חלופית, אשר הופצה בקרב העובדים השובתים והוצגה בפרלמנט. במרכז התכנית: ביטול כל הקיצוצים בשירותים החברתיים והפגיעות בתנאי העובדים, ויצירת מקומות עבודה חדשים במגזר הציבורי, בייחוד בתחומי החינוך והבריאות, אשר יסייעו להפחתת האבטלה בקרב הצעירים וישפרו את רמת השירות לאזרחים. צעדים אלו ימומנו באמצעות ביטול רכישות הנשק המתוכננות והפסקת הטבות המס למעסיקים, ובאמצעות הטלת "מס מיליונרים" על המאיון העליון.
איתמר שחר, בריסל
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
