כמאה וחמישים מבוגרים וילדים, רובם משדרות ובודדים מיישובי "עוטף עזה", קיימו בסוף השבוע האחרון מסע-אופניים משדרות לכפר-עזה ועצרת בסיום, בקריאות "לא לאילמות ולאלימות, כן להמשך הרגיעה, כן להידברות ולשכנות טובה". המארגנים, חברי קבוצת "קול אחר" משדרות, תיאמו עם כ-100 פלסטינים שכנים מעזה ומסג'איעה, להגיע לגדר הגבול מולם, מצדה העזתי, אך לדברי המארגנים האירועים הפנים-פלסטיניים מנעו זאת. התקיימה רק שיחת טלפון ידידותית עם אחד מראשי הקבוצה הפלסטינית, ד"ר אכרם איג'לה.
לפני כחצי שנה, כאשר מטר הקסאמים הבלתי-פוסק על שדרות הקצין את תגובת התושבים לקריאות "למחוק" את עזה, התארגנה בעיר קבוצת תושבים עם קול אחר. נעמי ציון (יו"ר עמותת גוונים, הפעילה בחיי החברה של שדרות), אריק ילין (שארגן את מסע האופניים ואת העצרת), הזמר מיכה ביטון (שהקפיץ את הקהל בשירת השלום שלו) אשת המחשב אריאלה אלבז, זוהר אביטן (מנהל המרכז הקדם-אקדמי במכללת ספיר) וליאורה אילון מכפר-עזה (רכזת חינוך של מכון עתים) – גיבשו כ-30 פעילים נוספים, שבהדרגה הכפילו את מספרם, הדוגלים בהידברות ובהפסקת-אש. הם מצאו פרטנרים פלסטיניים – בתחילה דרך האינטרנט, ואח"כ בסדרת שיחות טלפון. חיבור הטלפונים, בשני הצדדים, למגברים – איפשר שיחות קבוצתיות. בשלב מסוים השיחות באנגלית עברו לערבית – דווקא בעזרת המתנחל לשעבר מגוש קטיף אבי פרחן.
לפני כחודש, לאחר שהפסקת-האש נכנסה לתוקפה, החליטה אנשי קבוצת "קול אחר" לצאת לפעילות ציבורית. הם בחרו במתכוון ביום פתיחת האולימפיאדה שכבר ביוון העתיקה עצר מלחמות ודרבן שיתופי-פעולה. הם תכננו מסע אופניים משדרות לכפר-עזה ועצרת בסיומו, תאמו מפגש-משני-צדי-הגבול עם שכניהם הפלסטינים מעזה ומסג'איעה, והחלו לפרסם את היוזמה בתקשורת ובין החברים בדרום – וגם בצפון.
לאירוע הצטרפו גם פעילי שלום מבין תושבי מבשרת-ציון וישובים אחרים במרכז וצפון הארץ, אשר ארגנו בתחילת השנה חמש שיירות-סולידאריות-תחת-אש לשדרות, בכותרת "צפוניים-עם-לב".
המסע ארך כ-10 ק"מ. עליות מספר חברו לחום וללחות והתישו מעט מבוגרים וילדים, אך המארגנים דאגו למכוניות-ליווי עם מים, מוסיקה וכלי-תיקון. בכפר-עזה נערך פיקניק ואז התקיימה העצרת, על גבעה הצופה ישירות לסג'איעה ולעזה, כאשר מאחורי הבמה מתנוסס שלט גדול ועליו, בעברית, ערבית ואנגלית, המלים: "הלו עזה, כאן שדרות". המנחה, נעמי ציון, קראה את "דזבין אבא בתריי זוזי" של פסח, בלבוש עכשווי. זוהר אביטן, איש שדרות, אמר "לאנשים כמונו קוראים 'נאיביים', אך הנאיביים באמת הם אלו שחושבים שניתן לפתור סכסוכים כאלה רק בכוח". אביטן הזכיר כי האולימפיאדה הקודמת, באתונה, נפתחה בשיר של 2 זמרות יווניות: "למקומות, היכון, הפסק-אש"… הזמר מיכה ביטון, יליד שדרות, "הקפיץ" את הקהל בשירת השלום שלו.
ליאורה אילון מכפר-עזה סיפרה איך בליל הרעשת טנקים בעזה, הבינה שאחד ממפקדיהם הוא בנה דקל. בסיום ההרעשה, ב-3.00, טלפנה לו אילון וביקשה, בניסיון להשקיט את חרדתה בהומור: "ילד, אי-אפשר לישון ככה. תנסו להפגיז יותר בשקט"… האמירה עוררה בה מחשבות, והקסאם שנפל ליד רכבה בעודה נוהגת, ובעיקר מותו של חברה לקיבוץ, ג'ימי קדושים, מפגיעת פצמ"ר. ההצטרפות לקבוצת "קול אחר" והשיחות הטלפוניות עם תושבי עזה, סיפקו לאילון תשובה חלקית: "קול אחר הוא קול שקורא לשתי הממשלות לפעול מיידית להמשך הרגיעה ולמניעת האלימות בעתיד. כלום אין זה הרצון המשותף של כולנו?".
כאמור, תקוות המארגנים ליצור מפגש ישראלי-פלסטיני משני צדי הגבול נכזבה, בשל האירועים הפנים-פלסטיניים ברצועה. אך שיא העצרת היה שיחת טלפון – מחוברת למערכת ההגברה – שקיים אריק ילין משדרות עם ד"ר אכרם איג'לה, אחד מראשי הקבוצה הפלסטינית המקבילה, כלכלן (כבן 40) שהיה שותף גם ליוזמת ז'נבה. ד"ר איג'לה הזכיר שהם נמצאים אחרי 50 ימים של הפסקת-אש, הדגיש ש"בעזה יש פרטנר", ושהוא וחבריו רוצים ליצור מפגשים ולקדם פיתרון של שלום צודק.
עוד על קבוצת "קול אחר" משדרות:
נעמי ציון, 054-7689181 / 08-6624447
