מאת חדוה ישכר

החידוש החשוב בבחירות הקרובות מתרחש בתחום המגדרי. בפעם הראשונה עומדות שתי פוליטיקאיות ראויות, בראש מפלגות הנתפסות בציבור כמפלגות הנמצאות שמאלה מהמרכז. הרצון של בוחרות רבות להצביע למפלגה המונהגת על ידי אישה – הוא גורם שיש להתחשב בו. בבחירות 2009, זכתה מפלגת "קדימה", בראשות ציפי לבני, לשני מנדטים נוספים בזכות נשים שהצביעו משיקולים מגדריים. זאת, למרות היותה שותפה למלחמות הנפשעות בלבנון ובעזה.

אחד במאי 2012 בתל–אביב (צילום: חד"ש)

החידוש המגדרי מביא עמו היבט נוסף. נראה שמערכת הבחירות תתמקד הפעם במאבק אידיאולוגי חריף בין סדר היום המדיני-ביטחוני, השכיח אצלנו, לסדר יום כלכלי-חברתי, שעד כה נדחק תמיד לשולי השיח הפוליטי המרכזי. אמרנו "סדר יום כלכלי-חברתי" – אמרנו נושאים שעומדים כיום בלב השיח הפמיניסטי: חינוך, בריאות, תעסוקה, משפחה מול קריירה, פרישה לגמלאות, אבטלה ועוני.

הצבעה מגדרית: על מה אנחנו מדברות?

לאחרונה פורסם סקר העוני של השנים 2011-2010, שנערך בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מנתוני הסקר עולה, כי 20% מאזרחי ישראל (שהם 1.77 מיליון בני אדם!) מוגדרים עניים, ו-11% נוספים נמצאים בסיכון לעוני. 43 אחוז מהמשפחות החד-הוריות נמצאות בסיכון לעוני, ובראש 90 אחוז מהן – עומדות נשים.

פרופ' ערן ישיב ממרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית ניתח את נתוני האבטלה, ומצא ששיעור ההשתתפות של נשים פלסטיניות בישראל בכוח העבודה נמוך מן ההערכות הקודמות. לפי ניתוחיו, רק 28 אחוז מן הנשים הפלסטיניות בישראל הן נשים עובדות, ואילו שיעור האבטלה בקרבן עומד על 18%, כלומר – פי שלוש מזה של נשים יהודיות.

תופעת העוני בקרב נשים והייצוג החסר של נשים בפוליטיקה המפלגתית, הניעו שמונה ארגונים פמיניסטיים לקרוא לנשים להצביע לרשימה שתבטיח לקדם את מעמד הנשים. הצבעה מגדרית, יש להדגיש, אינה רק הצבעה בעבור הבטחת ייצוג, אלא גם הצבעה בעד נשים שיכולות להציג קבלות על עשייה פוליטית משמעותית, ובעד רשימות המקדמות נשים לתפקידי מפתח במוסדותיהן.

להקשיב לקולן של נשים

חברת הכנסת זהבה גלאון, אשר לה זכויות רבות, מנהיגה מפלגה קטנה, הפונה לשרידי השמאל הציוני, מנהלת בעיקר שיח מדיני, ונכשלת בהעברת מסרים חברתיים רלוונטיים.

מימין לה, במפלגת העבודה, הובילה שלי יחימוביץ' לאחרונה תיקון בתקנון המפלגה, המבטיח העדפה מתקנת של נשים במוסדות המפלגה, כך שלפחות 40 אחוז מחברי המוסדות תהיינה נשים. חרף העובדה שיחימוביץ' אינה שוללת הצטרפות לקואליציית ליכוד-ליברמן-ש"ס, היא מצליחה להרחיב את מעגל התומכות בה.

באשר לנו, השמאליוֹת העקביות, הצבעה למפלגת העבודה בראשות יחימוביץ' כלל לא באה בחשבון. אנחנו לא נוכל לבחור במי שעגלתה האידאולוגית ריקה מן הממדים הפוליטיים החשובים לנו, כמו המאבק בכיבוש ובמיליטריזם; הגנה על זכויות אדם, הגנה על מבקשי מקלט ופליטים; ומאבק באפליה הגזענית המתמשכת של החברה הפלסטינית בישראל, ושל קבוצות מיעוט שמחוץ לקונסנזוס.

וכאן אני מגיעה לרשימת חד"ש. היעדר הקול הנשי משלב ההיערכות הנוכחי של מערכת הבחירות, הוא בעיניי משגה חמור. לא רק מבחינה עקרונית, אלא גם מן ההיבט המעשי, כיוון שהמנדטים החסרים והכה חיוניים לשמאל נמצאים בידי נשים.

הפנייה לנשים תצטרך לחרוג מן הרטוריקה הרגילה, ולהוכיח כי הצהרת הכוונות היא רצינית בהחלט, וזאת באמצעות בחירת אישה אחת לפחות בחמישייה הפותחת. דרושה לנו פוליטיקאית המזוהה עם מאבקים פמיניסטיים, אשר תמקם את מאבקן המעמדי של נשים במרכז מערכת הבחירות; פעילה נבחרת אשר תחזיר את האמון בפוליטיקה, כדרך דמוקרטית לשינוי המציאות לנשים שהתייאשו ממנה, ותביא אותן אלינו.

המאמר פורסם השבוע ב"זו הדרך", לגיליון המלא:

http://maki.org.il/he/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/zoohaderech.pdf