ה-8 במארס: המקורות של יום האישה הבינלאומי בישראל ובעולם

ראשיתו של יום האישה הבינלאומי במפנה המאות ה-19 וה-20, במאבקן של נשים סוציאליסטיות למען זכות הבחירה ולשוויון חברתי כולל. מדוע היום, יותר ממאה שנה מאז צוין לראשונה יום האישה, הפך ה-8 במרס מזוהה עם הנחות על בגדים ותכשיטים, עם ימי גיבוש וסדנאות סטיילינג?

הפגנת יום האישה הבינלאומי במרכז נצרת, 8 במארס 2007 (צילום: זו הדרך)

 

ב-8 במרס 1908 צעדו כ-15,000 נשים בניו יורק בדרישה לזכות הצבעה אוניברסלית ולחקיקה סוציאלית להגנה על זכויות עובדים. בשנת 1911 הכריז כנס הנשים הסוציאליסטיות באירופה על יום בינלאומי לציון מאבקן של נשים לשוויון זכויות כלכלי ופוליטי. ב-19 במרס של אותה שנה ציינו לראשונה מיליוני נשים ברחבי העולם את יום האישה הבינלאומי בצעדות ובהפגנות.

ערב מלחמת הראשונה זוהה יום האישה עם מאבקן של תנועות סוציאליסטיות ואנטי-מיליטריסטיות דרישותיהן של הנשים לשוויון זכויות ולחברה הוגנת הוצגו בידי השלטונות כפעילות חתרנית. פמיניסטיות סוציאליסטיות נאבקו נגד ההתחמשות של ארצותיהן.

מאבקי הנשים באותה תקופה היו כוח משמעותי בהתנגדות למלחמת העולם הראשונה, ובסופו של דבר הוכיחו את עצמם כמחוללי נקודת מפנה היסטורית בפירוק המשטר הרודני ברוסיה – אחת המעצמות האימפריאליסטיות הגדולות.

 

ה-8 במרס המהפכני

ב-23 בפברואר 1917 יצאו עשרות אלפי נשים להפגין בסנט פטרסבורג ברוסיה. רבבות יצאו לרחובות במחאה על תנאי ההעסקה הגרועים של הפועלות שהחליפו את הגברים במפעלים בזמן המלחמה. כוחות המשטרה לא הצליחו למנוע את המחאה. מאורעות אלו היו יריית הפתיחה של מהפכת פברואר, שהובילה לנפילתו של שלטון הצאר ולכינון דמוקרטיה ליברלית ברוסיה. תאריך זה, 8 במרס לפי לוח השנה הגרגוריאני, נקבע בהמשך כתאריך הרשמי של יום האישה הבינלאומי.

במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים היה יום האישה מזוהה בעיקר עם תנועות סוציאליסטיות וקומוניסטיות. בסוף שנות ה-40 במאה שעברה הוקמו בארץ שני ארגוני נשים פרוגרסיביות – בתל-אביב ובנצרת. שני הארגונים הצטרפו ב-1949 לפדרציה העולמית של נשים דמוקרטיות, וב-1951 התאחדו תחת השם ארגון נשים דמוקרטיות, שבהמשך היה לתנועת נשים דמוקרטיות בישראל, הלא היא תנד"י.

מראשית ימיה ציינה תנד"י את יום האישה ה-8 במרס באירועים ציבוריים כמו עצרות והפגנות של נשים יהודיות וערביות. בכך הייתה שנים ארוכות היחידה בארץ.

בשנת 1975 צוין לראשונה ה-8 במרס כ"יום הנשים הבינלאומי" באו"ם, ושנתיים לאחר מכן הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על יום האישה כיום בינלאומי לזכויות נשים ולשלום. במטרה לנתק את היום מהקשרו הסוציאליסטי והמהפכני, בחר האו"ם להגדיר מחדש את היום כ"מועד להרהר בו בהישגים שהושגו במאבק הפמיניסטי". בשנים שלאחר מכן הוחלף המסגור של יום האישה ממאבק מהפכני למען שוויון חברתי ליום של "העצמת נשים" והוקרתן.

בשנות השמונים, יחד עם השתלטות הגל הניאו-ליברלי על העולם המערבי, נעשה מאמץ לשנות את תוכן יום האישה מיום המציין מאבק לעוד מועד בלוח השנה הקפיטליסטי המוקדש לצרכנות ולמסחור. המוקד הועבר ממחאה נגד הניצול המעמדי והמדיניות המיליטריסטית לעיסוק בהישגים אינדיבידואליים ולחגיגה של דמות האישה, על מאפייניה השטחיים ביותר. לא במקרה, במקום לציין ב-8 במרס את המשך מאבקן של הפמיניסטיות והמהפכניות מראשית המאה העשרים ואת השאיפה לשנות סדרי עולם מפלים ומדירים, מעניקים מקומות העבודה מארזי שי וסדנאות תדמית; חברות פרסום פונות אל נשים כצרכניות ומעודדות אותן לצרוך בושם, תכשיטים ובגדים; והתקשורת מלאה בסיפורי הצלחה נשיים, שנועדו לטעת בנו את התחושה של "הכל בסדר".

 

יום האישה רלוונטי מתמיד

בפועל, הסוגיות שהעסיקו את הסוציאליסטיות של תחילת המאה ה-20, ממשיכות להשפיע על חייהן של רבבות נשים גם בימינו. מגפת הקורונה הציבה בפנינו עובדה בלתי מעורערת: האוכלוסיות המוחלשות, ובהן נשים, הן הראשונות להיפגע בעתות משבר. רוב מוחלט של מקרי האלימות במשפחה הם כלפי נשים, כאשר יותר מחצי מהנרצחות בישראל הן ערביות. לכן עדיין,  חייב המאבק הפמיניסטי להיאבק נגד ריקון יום האישה  מתכניו הפוליטיים והחברתיים. ביטוי מסחרי ושטחי ליום האישה חוטא למאבקן של הנשים המהפכניות בעולם ובארץ, שנלחמו לא על כוח פוליטי שווה לבנות המעמד השליט – אלא למען חברה שוויונית.

המאבקים הסוציאליסטיים של המאה העשרים היו חיוניים במערכה למען זכות הבחירה לנשים, ואף תרמו את חלקם להישגים רבים שלא קשורים בנשים בלבד: קיצור יום העבודה לשמונה שעות, עיגון של ימי מנוחה בחוק, הוצאה מחוץ לחוק של עבודת ילדים, הקמת מערכות חינוך ובריאות ציבוריות. ועוד.

כיום, יותר מתמיד, עלינו ללכת בדרכן של הפמיניסטיות הסוציאליסטיות שייסדו את יום האישה לפני יותר ממאה שנה. כפמיניסטיות בישראל, עלינו לפעול יחד, יהודיות וערביות,  נגד דיכוי ואפליה מכל סוג, נגד מערכת כלכלית נצלנית, נגד הכיבוש המשחית ונגד הפטריארכיה הדכאנית. עכשיו יותר מתמיד, כוחנו באחדותנו!

דוריאל לונקה ואורי כגן