"משרדי האוצר והתחבורה נושאים באחריות לכך שלא תהיה הנפקה של חברת נמל חיפה ב־2010", כך אמר ל"כלכליסט" יו"ר ועד העובדים של הנמל מאיר תורג'מן. תורג'מן מוחה על כך שלא משתפים את העובדים בהחלטות הנוגעות להנפקת 15% ממניות הנמל בשנה הבאה, שעליה הוחלט ב־2005. לדבריו, "אני רוצה שיראו בעובדים שותפים. כל החלטה הנוגעת לאיתנות הפיננסית של הנמל נוגעת קודם כל לנו".
לדברי תורג'מן, "דוחקים את עובדי הנמלים אל הקצה. אם הבעיות לא יבואו לידי פתרון, אנחנו הולכים למלחמת עולם. לא תהיה התקדמות בהפרטת הנמלים, לא יהיה מבנה תעריפים חדש ולא יהיה שקט".
עובדי הנמל מעוניינים להגיע לכמה הסכמות, בין היתר, בנוגע לתעריפי המטענים שאותם גובה הנמל. באוצר ובמשרד התחבורה מעוניינים לבצע רפורמה בתעריפים כך שהתשלום על מטען העובר בנמל ייעשה לפי משקלו ולא לפי ערך המטען, בשאיפה להוזיל את התעריפים. זאת כדי להביא לתחרות בין הנמלים בנושא המטענים. לדברי תורג'מן, "זו הכנסה שאמורה להגיע לנמל. אם התעריפים יפגעו בחוסן הכלכלי של הנמל, הדבר יעמיד אותו בסיכון קיומי".
סוגיה נוספת הנמצאת במחלוקת, ומבחינת תורג'מן ועובדי הנמל הינה תנאי הכרחי להנפקה, היא גורלם של שלושה שטחי תפעול שיועדו להעברה מחברת נמלי ישראל לנמל ב־2005 וטרם הועברו לבעלות נמל חיפה. לדברי תורג'מן, "היום יש ועדי עובדים אחראיים, שרואים גם את טובת המשק. אין לנו דרישה כלכלית – אז למה לצייר אותנו כאויבי העם?"
אם לא תהיה הידברות, מה תעשו?
"בסוף פברואר 2010 ייגמר השקט התעשייתי. אני מנסה להימנע מלהגיע לפגיעה ביצואנים ובתעשיינים. יכאב לי אם אצטרך להפעיל את נשק השביתה. אם נשבות – זו תהיה טרגדיה. תהיה סגירת שערים טוטאלית, בלי התקפלות ובלי רחמים".
אולי לקראת ההנפקה יציעו שוב לכל עובד 100 אלף שקל תמורת הסכמתכם, כפי שעשו ב־2005.
"אי אפשר לקנות אותי בכסף. לא הייתי יו"ר הוועד בזמן הרפורמה ב־2005, והיום הצעה כזו לא תעבור. מבחינתי, אני מוותר על הכסף, ושהנמל יישאר כמו שהוא כיום עד 2040. הנמל והעובדים יותר חשובים מכל סכום כזה או אחר שהאוצר יכול לתת לנו. העובדים צריכים עתיד, לא עוד 50 אלף שקל".