ההסתדרות הינה הארגון היציג בקרב עובדות עמותת "מגן הלב", כך הודיע רפאל מלאכי, יו"ר חטיבת המועצות הדתיות ושירותי הדת בהסתדרות,  לישראל קורניק, יו"ר העמותה, לאחר  שלמעלה משליש מהעובדות  כבר חתמו על טפסי ההצטרפות לארגון היציג.

עשרות מטפלות מבני ברק המפעילות משפחתונים של משרד הכלכלה הפגינו אתמול מול קרית הממשלה בתל אביב (צילום: "כוח לעובדים")

עמותת "מגן הלב", שמרכזה באשדוד, הוקמה על ידי חנוך זייברט, המכהן כעת כראש עיריית בני ברק, ומועסקות בה יותר מ-500 עובדות חרדיות. העמותה מפעילה את רשת החינוך "צוהר הלב" לחינוך מיוחד. העובדות התאגדו על רקע כוונת הנהלת העמותה לקצץ את שכרן ולפגוע בתנאי העסקתן.  במכתב שנשלח מההסתדרות להנהלת העמותה, כתב מלאכי כי ברצונה של ההסתדרות להיכנס להליך הידברות ומשא ומתן עם הנהלת העמותה בנושאים הנוגעים לתנאי העבודה וביטחונן התעסוקתי של העובדות, וזאת במטרה להגיע להסכמות אשר יעוגנו בהסכם קיבוצי בין הצדדים. יצוין כי הסדרת תנאי התעסוקה של העובדות, תיעשה "בדגש על התאמה מלאה לאורחות החיים החרדיים".

יצוין שעשרות מטפלות מבני ברק המפעילות משפחתונים של משרד הכלכלה הפגינו אתמול (שלישי) מול קרית הממשלה בתל אביב. זאת, כחלק מיום שביתה של מאות המטפלות המפעילות את המשפחתונים בבני ברק המאוגדות בכוח לעובדים.  המטפלות קראו לשר הכלכלה אריה דרעי להיפגש עמן ולפעול להעסקתן הישירה על-ידי משרד הכלכלה וכן להשוואת תנאי בעסקתן לתנאי מטפלות מעונות היום המצויות אף הן תחת פיקוח המשרד. "דרעי-דרעי אל שכח את החינוך לגיל הרך" "עצמאיות ללא עצמאות כלכלית" ו"לא שכירות ולא עצמאיות – שקופות" קראו העובדות. גם מטפלות משפחתוני משרד הכלכלה במגזר הערבי (בצפון ובמשולש) שבתו השבוע. למטפלות במגזר החרדי והערבי טענות קשות כלפי לוח השנה שנכפה עליהן על-ידי משרד הכלכלה ומתעלם מצורכיהן הדתיים, כמו גם נגד תנאי העסקתן והעובדה שהן אינן שכירות ואינן עצמאיות וסובלות מהקשיים של שתי צורות ההעסקה. ביום שני התאספו בחיפה מאות מטפלות מהגליל והמשולש ליום שביתה ומחאה למען העלאת התעריף כך שיכלול גם זכויות פנסיוניות וסוציאליות, הכרה בימים מיוחדים לפי לוח השנה המוסלמי ודרישה להעסקה ישירה ע"י המפעילים: רשויות מקומיות ומכללת סכנין. בכנס נשא דברים יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש) שהביעה תמיכה במאבקן של המטפלות.

גם הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סילמאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) דנה אתמול בכנסת על מצבן של העובדות החרדיות. "נשים חרדיות משקיעות חמש שנות לימוד ובסופן הן מקבלות רק 'אקוויוולנט' לתואר בחינוך. חוסר ההכרה האקדמית בלימודיהן מנציח מצב קשה", כך אמרה הרבנית עדינה בר שלום נשיאת המכללה החרדית, בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה. לדברי בר שלום "אין לאישה החרדית בחירות רבות. היא לומדת במסגרות שעומדות בפניה, משקיעה שנים רבות ובסוף יש לה תואר שיוכר רק אם תעסוק בחינוך. שוק החינוך רווי. ואם היא תתקבל לכל עבודה אחרת שכרה יהיה זעום לעומת מקבילתה שלמדה במוסד אקדמי מוכר. אני מדברת על רוב הנשים החרדיות שאינן מגיעות למכללות האקדמיות אלא לומדות בסמינרים. הן מצליחות מאד בעבודה אבל מופלות בשכר". בר שלום דיברה גם על חברות היי טק שמציעות שכר הוגן רק לצעירות שמוכנות לעבוד במחיצת גברים ולא במחלקה לנשים בלבד. "חייבים להבין שרווקה חרדית לא תעבוד בחיים בחברה מעורבת והן משלמות על כך מחיר גבוה ברמת השכר".

יהודית קליין, יו"ר ארגון הגננות החרדיות שטחה בפני הוועדה מצוקה גדולה: "חייבים לעצור את שפיכות הדמים. משרד החינוך לא מעסיק אותנו ישירות אלא באמצעות עמותות. אלה משלמות לגננות שכר של שוק עבדים פרימיטיבי. בחלק מהעמותות השכר הוא 3,500 שקל לחודש ובחלק אלף עד אלפיים שקל יותר. גננות מועסקות במשרה מלאה כשבתלוש מדווח על 67% משרה. הן נתבעות להחזיר למעסיק חצי מקרן ההשתלמות". יו"ר הוועדה אמרה במהלך הדיון "אני מזועזעת. קשה לשמוע. מדובר בעמותות מוכרות שמקבלות תקציב ממשרד החינוך שאמור לפקח. משרד החינוך ידע לסגור כספים לעמותה בעכו כי גילו שלפני 6 שנים לא העבירו תנאים סוציאליים של אחת הגננות. איך יד החוק פועלת כל כך מהר בעכו ולא פועלת בכלל בחינוך החרדי? אעשה כל מה שביכולתי בנושא ספציפי זה. ננהל את המאבק הזה אתכן". גננת חרדית, שמחה בוסי, אף הוסיפה: "משרד החינוך יודע. הם אשמים. אין לנו פנסיה, אין כלום. כנקמה על פעילותנו למען הגננות פיטרו אותנו ללא פיצויים".

ח"כ תומא סלימאן סיכמה הדיון ואמרה: "אתן ואני באות מאוכלוסיות עם סף עוני גבוה. למרות זאת לא שמעתי בדיון קולות התקרבנות. יש כאן נשים חזקות שמנהלות מאבק יומיומי. הפתרון בהשכלה ותעסוקה וגם ייצוג נשים בקבלת החלטות. את זה אי אפשר לעשות בלי לצאת מהבית. חלק גדול מהמאבקים מחייב שינוי חברתי עמוק שלוקח זמן. זה לא פוטר את המנהיגות שלנו ולא את מוסדות המדינה. יש למדינה אחריות על האזרחיות שלה. אי אפשר שלא לקבל תשובות ממשרד החינוך שיכול לסגור את הברז לארגונים שעושקים את הגננות. אי אפשר לקדם תעסוקת נשים על בסיס היותן כוח עבודה זול. צריך תעסוקה איכותית, שמכבדת ומבטיחה זכויות". כמו כן, סוכם הוועדה תבדוק אם תוכניות הלימוד בסמינרים מאפשרות קרדיטציה אקדמית. כן תבדוק הוועדה את מדיניות המלגות ואיך להבטיח שנשים חרדיות יוכלו להיעזר בהן. הוועדה דורשת ממשרד הכלכלה פגישת עבודה בשיתוף חלק מארגוני הנשים החרדיות על מנת לבחון כיצד לשפר את איכות המשרות המוצעות לנשים חרדיות.