מזכירות הממשלה פרסמה בסוף השבוע את הצעת המחליטים של האוצר לקיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל (2%); הקיצוץ, בו תדון הממשלה בישיבתה מחר, יום ראשון, ונועד לסייע במימון עלויות מבצע "צוק איתן" הרצחני. יצוין שמדובר בקיצוץ בבסיס התקציב, הוא יהיה תקף גם בשנים הבאות – אף שנעשה "לשם מימון עלויות מבצע צוק איתן והשלכותיו". כך למשל, תקציב משרד החינוך יקוצץ לצמיתות ב-480 מיליון שקל, תקציב פיתוח התחבורה – ב-243 מיליון שקל, תקציב ההשכלה הגבוהה – ב-175 מיליון שקל, ותקציב הרשויות המקומיות – ב-69 מיליון שקל.
עוד נכתב במסמך כי שרי הממשלה יבחנו האם הם נדרשים לבצע תיקוני חקיקה כדי לבצע את הקיצוץ המדובר. כלומר, גם תקציבים הקבועים על פי חוק, כמו חוק חינוך חינם מגיל 3, עלולים להיפגע. בנוסף, מציע האוצר להגדיר את "צוק איתן" כמצב חירום, על אף סירוב הממשלה, לאורך המבצע, להגדירו כמלחמה. הסיבה לכך נעוצה באפשרות להשתמש בכספי האפוטרופוס הכללי לצורך מימון המבצע. לפי החוק, כספים אלה מיועדים לשמש "לצורך ביצוע מיזמים תחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, איכות הסביבה, התעסוקה ולשם מתן מענה למצבי חירום שיוגדרו על ידי הממשלה".
כאמור, הקיצוץ הרוחבי נועד לסייע במימון עלויות "צוק איתן", המוערכות על ידי משרד הביטחון ב-9 מיליארד שקל; מימון נוסף יבוא מניצול מלא של הרזרבות העומדות על 1-1.5 מיליארד שקל, ומשימוש בתקציב משרדים שנמצאים ב"תת ביצוע" כלומר קיצוץ נוסף במשרדים שלא ניצלו את התקציב שהוקצה להם. עם זאת, באוצר סבורים כי עלות המבצע נמוכה מ-9 מיליארד שקל, אך מסרבים לנקוב במחיר המוערך.
