קצינים וחיילים באחת מיחידות האיסוף המסווגות באגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) נטלו חלק בדיוני הצוות שמינה המטה לביטחון לאומי, אשר המליץ בין השאר להקים "מערך תודעה" כדי למנוע התפתחות מרי אזרחי בצל משבר הקורונה. כך פורסם אמש (שישי) באתר העיתון "הארץ". בכירים באמ"ן אישרו את השתתפות הקצינים בדיונים, אשר סייעו באיסוף נתונים עבור הצוות.
לא רק חלוקת חבילות מזון (צילום: דובר צה"ל)
כפי שפורסם השבוע ב"הארץ", צוות של המל"ל, העוסק בהתמודדות עם מגפת הקורונה, דן לפני כשבועיים באפשרות של התפתחות מרי אזרחי בעקבות החמרה במצבם הכלכלי, הנפשי והבריאותי של אזרחי ישראל. הצוות דן באפשרויות למנוע התקוממות של אזרחים נגד הרשויות ובשאלה כיצד יש "לבלום מבעוד מועד סיכונים העלולים להביא לתסיסה חברתית רחבה" שעשויה להביא למחאות נגד הממשלה ומוסדות השלטון.
בדיון השתתפו נציגים מהמל"ל, מצה"ל ומצוות מומחים שמינה המל"ל, שבראשו עמד פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן. ל"הארץ" נודע כי וקסמן מינה את בנו לעוזר מחקר בצוות שכלל כ-30 נציגים ממגוון תחומים. הבן משרת כקצין באחת היחידות המסווגות באמ"ן שתפקידה בשגרה לאסוף מידע מודיעיני על האויב באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
גורמים בצה"ל מסרו ל"הארץ" כי הקצין פנה למפקדיו וביקש את הסכמת הבכירים באגף המודיעין לסייע לצוות, ואלה אישרו זאת. לאחר קבלת האישור, מלבד בנו של וקסמן – הצטרפו לעבודת הצוות קצינים וחיילים נוספים ביחידה והשתתפו בדיונים שהתקיימו באמצעות אפליקציית זום. עם הקמתו, וקסמן ביקש מבנו ומחבריו לסייע לצוות לאסוף מידע רלוונטי מהארץ ומהעולם שיכול לשמש כבסיס נתונים.
בדיון העלו המשתתפים גורמים אפשריים להתקוממות נגד הרשויות, בהם תחושת אובדן שליטה על ידי גורמי הממשל; אובדן אמון במערכת הפוליטית ואובדן אמון בנתונים ובהנחיות הניתנים על ידי הרשויות. הם העניקו משקל למצוקה כלכלית כגורם מרכזי להתקוממות, ובפרט לאובדן היכולת לשלם שכר דירה, משכנתאות, חשבונות או קניית מזון, וכן לחשש – אמיתי או מדומה – ממחסור במזון. עוד ציינו בגורמים למרי התקבעות על "שעיר לעזאזל" במשבר כמו חרדים, ערבים או זרים; תחושה בקרב אוכלוסיות מסוימות כי הן נזנחו על ידי הרשויות – דיירי הדיור המוגן, למשל – ירידה בביטחון האישי ולקיחת החוק לידיים על ידי קבוצות או יחידים. בגלל כל אלה, כך עולה מהמסמך, עלול הציבור לצאת נגד מוסדות המדינה באופן שיסכן את "הדמוקרטיה והחברה הישראלית" לטווח הארוך.
אחת האפשרויות שהוצעה בדיון להתמודדות עם התקוממות כזו היא לפעול במישור התודעתי כדי להפחית את תחושת התסיסה בקרב הציבור. כך, הציעו שמשרדי הממשלה יקימו צוות שיהיה אחראי על התודעה ומדידת "מצב הציבור": הגברת תודעת ה"סירה אחת", "טיפול שווה", "גורל אחד" ו"אחריות משותפת" בקרב כל הציבורים בחברה הישראלית.
