קו לעובד: גל הפיטורים לא פוסח על מהגרי עבודה מסין

"במהלך שלושת החודשים האחרונים הגיעו אלינו פניות מעובדים מסין שעבדו בתחום התעשייה בענפים שונים כגון טקסטיל ורתכות, ופוטרו". כך מסרה דנה שקד, כרזת עובדים סיני בעמותה להגנה על זכויות העובדים קו לעובד. העובדים קבלו על כך שאינם מצליחים למצוא עבודה בענף, לא באמצעות חברות כוח אדם ולא באופן אישי תוך פנייה למפעלים, מכרים ועוד.

שתי עובדות שעבדו במפעל טקסטיל הגיעו לישראל במהלך חודש דצמבר 2007. אדם סיני שהזדהה בשם "יעקב" קיבל אותן בשדה התעופה ולקח אותן לעבוד במפעל בדימונה. הן עבדו והתגוררו במפעל במשך חודש וחצי. לאחר מכן המשיכו להתגורר במפעל מבלי שסופקה להן כל עבודה. רק בחודש מאי 2008 חברת כוח האדם שלחה אותן לעבודה במפעל ביבנה. בחודש דצמבר 2008 ניגש אל העובדות נציג מחברת כוח האדם והודיע להן שעליהן להפסיק לעבוד. תגובתה של נציגת חברת כח האדם לפניית קו לעובד הייתה: "פיטרו גם עובדים ישראלים, לא רק הן פוטרו. מה את רוצה שאעשה?"

דינה של עובדת ממוצא סיני המפוטרת מעבודתה בישראל אינו זהה לדינו של עובד ישראלי המפוטר מעבודתו. עובד ישראלי לא משלם דמי תיווך בסכומי עתק. ל' ו מ' שילמו, כל אחת, 25,000 $ בתמורה להסדרת מעמדן בישראל. מאחר ובמהלך השנה ששהו בישראל פוטרו פעמיים, לא רק שלא הצליחו להחזיר את הסכום האדיר, אלא גם לא הצליחו להרוויח את לחמן. ניסיונות למצוא עבורן עבודה במפעלים דומים לאלו בהן עבדו, לא עלו יפה והן עדיין חסרות עבודה. כמו כן, עובד ישראלי אינו מוגבל כמו מהגר העבודה היכול לעבוד רק אצל מעסיק עם היתר העסקה ובענף אליו הובא. עובד ישראלי יכול, לעיתים, להיעזר בבני משפחה וחברים בענייני כספים ורשאי לקבל דמי אבטלה.

ו' ו ב' הגיעו לארץ בחודש נובמבר 2007 ועבדו במפעל ביבנה עד שפוטרו לאחר שמונה חודשים. שני העובדים הועסקו במפעל באמצעות אותה חברת כח אדם שהעסיקה את ל' ומ'. מעבר לעניין הפיטורים, השכר ששולם להם היה נמוך משכר המינימום והם לא קיבלו תשלום עבור שעות נוספות. במהלך חודש נובמבר 2008, מצאו ו' וב' עבודה במפעל מגבות בערד שם הועסקו שבוע בלבד ופוטרו. העובדים הופנו על ידי קו לעובד למשרד הפנים לקבלת אשרה מסוג ב/2 וכן נעשתה פנייה בעניינם ליוסי אדלשטיין ממשרד התמ"ת ולאבי ברק, מהתאחדות התעשיינים בניסיון למצוא עבודה עבורם. עד ליום זה לא נמצאה עבודה עבור ו' ו ב' והם מובטלים.