פולמוס: עשר הערות למחשבה ודיון על המלחמה עם איראן

עשר הערות  למחשבה ודיון על הרקע האירועים השבוע בין ישראל ואיראן:

  1. המשבר הנוכחי בעזה, בלבנון ועם איראן מתחולל על שלושה לוחות שחמט אנכיים והיררכיים. יש קשרים והשפעות דו-כיווניות אך לא סימטריות בין הקונפליקטים: המשבר בעזה קבע את עיתוי המשבר הנוכחי בלבנון והמשבר בלבנון החריף, אך לא יצר, את הקונפליקט עם איראן. לכל אחד מהמוקדים יש גם סיבות היסטוריות ומאפיינים משלו- שלושת הסכסוכים הם אוטונומיים. בסכסוכים, תנועות ומדינות קטנות מנסות להשיג בעלי ברית. בעלי הברית משתמשים בסכסוכים לקדום האינטרסים שלהם. פעולות למען קיום ושימור הבריתות החיצוניות הופכות ע"י כך לחלק מהסכסוך עצמו: מחריפות או ממתנות אותו.
  2. הסכסוך הציוני-פלסטיני הוא אינהרנטי. יצירת חברת מתנחלים יהודית בפלשתינה-א"י הייתה תלויה מלכתחילה בתמיכת מעצמות והיא שירתה את האינטרס שלהן: קודם בריטניה אח"כ, לזמן קצר, בריה"מ וצרפת ורוב הזמן, בתקופת המלחמה הקרה ואחריה, את ארה"ב והמערב. התנועה הלאומית הפלסטינית חיפשה בעלות ברית 'טבעיות' באומה הערבית והאסלאמית, במדינות הציר במלחמת העולם השנייה ובברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה ואחריה. כעת מוצאות התנועה הפלסטינית והלאומית ערבית, המפולגות בתוכן, בעלות ברית בארה"ב או ביריבותיה רוסיה-סין-איראן. התמיכה בבעלות ברית  יריבות מעצימה את הפירוד והיריבות בתוך המחנה הלאומי הערבי.
  1. איראן, שאינה ערבית ושיעית, אינה, לכאורה, "צד-ישיר" בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במשטר השאה לפני מהפכת חומייני היו איראן וישראל בעלות ברית ופיתחו אטום וטילים ביחד. המשטר באיראן אינו משטר מתקדם כלכלית וחברתית, הוא משטר אסלאמי שיעי דכאני של מדינה דתית חזקה השואפת להגמוניה אזורית. מפלגות השמאל באיראן חוסלו באכזריות. איראן יצרה את מושג 'ציר ההתנגדות' ככלי להגברת השפעתה בקרב ה"מדוכאים המוסלמים". איראן משתמשת בתנועות מחאה, שיעיות בעיקר או דתיות-לאומיות בארצות שמסביבה, כחלק מאסטרטגיה של גישה עקיפה, כדי לאפשר לעצמה פעילות חתרנית בארצות אחרות תוך מידור והפרדה נוחה מהן. ארה"ב היא האויב העיקרי של מהפכת האייתולות וישראל היא בעלת הברית הצבאית העיקרית של ארה"ב במזה"ת (לצד טורקיה הבעייתית). הידיד של אויבי הוא אויבי.
  2. לשם הרתעה מפתחת איראן גרעין צבאי ונמצאת כרגע, לאחר כשלון המו"מ הבינלאומי, בעמדת "מדינת סף גרעינית". ישראל, שהורשתה ע"י ארה"ב להיות מדינה גרעינית, רואה בהתקרבות איראן לפצצה איום קיומי והפכה את הפצצה האיראנית לעילה פומבית, פנימית ובינלאומית, למלחמה אולטימטיבית באיראן. לאיראן זכות לגרעין כלכל מדינה אחרת, אין לישראל זכות למונופול גרעיני במזה"ת. הפיכתה של איראן לגרעינית תגביר את סכנת המלחמה האזורית. אנחנו בעד פירוז המזה"ת כולו מנשק אטומי. האטום הוא תירוץ בידי ישראל נגד איראן – והוא חלק חשוב בתלות של ישראל במערב. פיתוח הנשק והפלטפורמות לשיגורו, זוללים כספי עתק מכלכלות ישראל ואיראן ובכך מונעות פיתוח ומקבעות אותן בבריתות עם מעצמות יריבות.
  3. כדי להפך ל'צד', הפכו האייתולות את מאבק השחרור הפלסטיני למרכזי באידיאולוגיה שלהם ואת אל-אקצה לחלק מהמטרות והריטואלים של המהפכה האיראנית ('יום ירושלים האיראני' למשל). פותחה קונספציה אסטרטגית שלמה של לחימה באמצעות שליח ויצירת זירות לחימה נוספות שיופעלו ע"י איראן. גנרל קאסם סולימאני (חוסל ע"י ארה"ב ב-2020) היה שלוחו האישי של האייתוללה שהקים מיליציות בתימן, בעיראק, ובסוריה. רעיונותיו כללו גם גיוס אפגנים ופליטים מוסלמים תוך תשלום ומתן אזרחות ויצירת טבעת אש סביב ישראל. ההסלמה הנוכחית בין ישראל ואיראן נובעת ממעורבות איראן בחימוש ואימון החמאס ובפתיחת חזית שנייה נגד ישראל ע"י שלוחתה הלבנונית-החיזבאללה.
  4. איראן הקימה, תומכת, חימשה ואימנה מיליציות פרו-אירניות במדינות שבינה ובין ישראל: בתימן, בעיראק, בסוריה, בלבנון ,בעזה ובגדה. היא ציידה את המיליציות בטילים וכתבמ"ים שיכולים להגיע לישראל. כך יצרה היטל כוח ונוכחות עקיפה בגבולות ישראל למרות היותה מרוחקת כ-1500 ק"מ מישראל. למיליציות שתי פנים: הגנתי והתקפי, תלוי בעיני המתבונן. השימוש במיליציות המאורגנות ומחומשות בידי משמרות המהפכה נראה לאיראנים תרוץ פורמלי מספיק לטענת אי-אחריות. אך הוא אינו נתפס ככזה ע"י ישראל והמערב. התקפות של משמרות המהפכה בוצעו כלפי יהודים גם במקומות מרוחקים מישראל (למשל בבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994 בו נהרגו 85 ונפצעו כ-300). מיליציות החות'ים בתימן פגעו גם בסעודיה (ארמקו 2022). ישראל, המתמודדת עם תקיפות בלתי-סדירות מאז הקמתה, נוקטת במדיניות המטילה אחריות על מדינות, על מה שקיים בהן או יוצא מהן. ה'מלחמה בין המלחמות' הוא השם שניתן בישראל להתקפות המתמשכות של ישראל, בעיקר מהאוויר, על מטרות של איראן והמיליציות שהקימה בארצות המזה"ת. התקפות אלה הפכו תכופות יותר בשנים האחרונות ופגעו קשות בשלוחי איראן במתקנים ובמחסני החימוש שלהם.
  5. המתח הנוכחי נובע מחיסול גנרל חסן מהדווי מפקד 'כוח קודס' בסוריה ולבנון (ועוד קצינים) בהתקפה ישראלית על הקונסוליה האיראנית בדמשק בראשית אפריל. בתגובה תקפה איראן את ישראל בליל ה-13.4 במטח כבד של כ-300 כטבמ"ים, טילי שיוט וטילים בליסטים על ישראל. ההסלמה בחיסול הישראלי, לטענת האיראנים, הייתה בפגיעה בקונסוליה שהיא טריטוריה איראנית לכאורה. החידוש בתגובה האיראנית הוא ההתקפה הישירה והמיודעת לראשונה של איראן על בסיס חיל האוויר הישראלי (נבטים). החידוש הוא הסרת העמימות, התייצבות הישירה, לא עקיפה, של שני הצדדים אחד מול השני – לא בסתר ולא באמצעות שליח. האם הייתה זו שגיאה ישראלית או כוונת מכוון? ישראל שברה את הכלים של הגישה העקיפה שיצרו האיראנים, ושבאמצעותם היא פעלה ומאתגרת את איראן לקרב 'פנים אל פנים'. בחיסול בקונסוליה ישראל חושפת את מדינת איראן כ'ראש הנחש', זו שהנהיגה מאחור את מתקפת סינוואר ונסראללה. ב'משחק השח' שביניהן עשתה ישראל מהלך על הלוח העליון מתוך כוונה שישפיע גם על הלוחות שמתחתיו: לוח לבנון ולוח עזה. אחרי שישראל ואיראן התקיפו זו את זו אנחנו קרובים יותר להתקפה מחודשת גם על עזה וגם להתקפה על לבנון.
  6. חידוש נוסף הוא ההתייצבות הגלויה של ברית סנטקו"ם (פקוד מרכז של נאט"ו) לצד ישראל וחשיפה בפעולה ראשונה (מוצלחת) של החזית האנטי-איראנית שנבנתה ע"י ארה"ב בשנים האחרונות במזרח התיכון. ביירוט השתתפו לצד ישראל, ארה"ב בריטניה צרפת ועוד מדינות נאט"ו, גם ירדן סעודיה וכנראה עיראק. אל מול 'ציר ההתנגדות' הופיע בפעולה, לראשונה, ציר אמריקני שבו משתתפת ישראל במלחמה במזה"ת לצד מדינות ערביות. המרחב בין איראן לישראל הוא, מעתה, לא רק מרחב פתוח לפעולת איראן נגד ישראל אלא הוא גם מרחב פעולה נגד איראן. המטוסים הישראליים יכולים להפציץ את איראן מקרוב ומכוונים שונים!
  7. שתוף הפעולה הזה מאורגן ע"י הגנרל מייקל קורילה, מפקד פיקוד מרכז של נאט"ו. מי שמאפשר לנתניהו את יירוט איראן הם האמריקנים. נתניהו שולט בעזרת האמריקנים כי רק באמצעותם ניתנת רשות לעשות דברים. בימים הראשונים נראה פנים מחויכות ולחיצות ידיים. אבל צריך גם לשמוע שידידינו כרגע גם תובעים מאתנו לא להגיב על ההתקפה באיראן. בימים הקרובים נדע, אולי, איך ההתקפה האיראנית השפיעה על נסראללה. נראה גם מה המשמעות של השלב החדש על המשך המו"מ על החטופים. אם בכלל? והעיקר, האם הפעולה ברפיח היא חלק מהתוכנית האמריקנית לגבי משחק הסיום בעזה. אל תעצרו את נשמתכם.
  8. מקורות ישראליים נקבו כבר במחיר ליל היירוטים שעלה קרוב לשני מיליארד שקל. המלחמה באיראן ,אם תהיה, תעלה הרבה, הרבה יותר בדם ודמים. מיצינו את הניתן במלחמה ונראה שכך גם הפלסטינים. את המלחמה בעזה יש לגמור עכשיו בשחרור החטופים, שלנו ושל הפלסטינים, ביציאה מהרצועה ובפתיחת מו"מ לפתרון קבע של הסכסוך על בסיס סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית. במסגרת המו"מ הזה יצטרכו הפלסטינים למצוא את דרכם לאיחוד. גם הישראלים יצטרכו להבחין בין כמיהה למציאות. איראן לא חייבת להיות תמיד אויבת. מזרח תיכון בשלום יהיה גם תלוי פחות באמריקנים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128740