קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת תל אביב, עתרו אתמול (חמישי) לבג"ץ בדרישה לעצור את הגיוס הפרטי של מהגרי עבודה בבניין. לדברי העותרים בשלושת החודשים שחלפו מאז הותר לראשונה הגיוס הפרטי בענף, לא נכנסו כמעט מהגרי עבודה בענף לישראל.

מקו לעובד נמסר כי "בחסות המלחמה ותחת לחץ אדיר של גורמי גיוס ומעסיקים המעוניינים להסיר רגולציות, בניגוד להתחייבויותיה של ישראל בבג"ץ ,ההסכמים הבילטרליים ומחויבויותיה המשפטיות והבינלאומיות, קיים חשש ממשי ששוב מגוייסים מבקשי עבודה עניים לעבודה בישראל בידי 'מאכערים' בארצות מוצאם, ואלו מצדם עומדים בקשר עם גורמים ישראליים וגובים סכומי עתק הממומנים בהלוואות שמשעבדות את העובדים לעבודתם ומאיינות את כושר המיקוח שלהם".

" אין אלא להסיק מתוכן ההחלטה ומהליכי קבלתה, כי הולדתה באחת משתיים: ניסיון פופוליסטי מצד נבחרי ציבור להיחזות כמי שפועלים לשיפור היצע העובדים בענף חשוב שנפגע במלחמה – או כניעה ללחצים של גורמים שמקווים כי בחסות המלחמה יצליחו לשלשל לכיסם דמי תיווך אסורים ממהגרי עבודה, ולהסיג את הישגי הגיוס המפוקח המרשימים של ישראל עשרות שנים לאחור", הדגישו.

על פי ידיעה שפורסמה אתמול ב"דה מרקר", מתחילת המלחמה חסרות בענף הבנייה עשרות אלפי ידיים עובדות. היעדרותם של העובדים הפלסטינים מעיקה כבר יותר מארבעה חודשים על הקבלנים, ו"פגיעתה בבנייה תורגש כנראה גם בעוד שנים". גם בענפים אחרים, כמו חקלאות, מורגש המחסור בעובדים.

על פי הידיעה, מאז פתיחת ההרשמה לבקשת רישיונות לחברות חדשות בתחום העובדים הזרים ל-2024, הוגשו לרשות האוכלוסין וההגירה, האחראית על מתן רישיונות לחברות להעסקת עובדים זרים, 284 בקשות לרישיונות כאלה. זהו מספר יוצא דופן: כיום פועלות רק 49 חברות ותיקות בענף, ובדיקה של רשימת החברות המורשות ב-2022 ו-2023 מראה כי מספר החברות נותר זהה באותן שנים.

העותרים לבג"ץ טוענים "אם עד לאחרונה נדמה שממשלת ישראל ניסתה לפחות לצמצם את אפשרויות הגיוס הבלתי מפוקח של אותם מהגרים, דומה כי בחודשים האחרונים פועלת הממשלה בכיוון ההפוך, בחסות המלחמה ותחת לחץ אדיר של גורמי גיוס ומעסיקים המעוניינים להסיר רגולציות, בניגוד להתחייבויותיה לבית המשפט הנכבד בבג"ץ ההסכמים הבילטרליים ולמחויבויותיה המשפטיות והבינלאומיות".

לסיכום, טוענים העותרים כי כל תוצאה חיובית לא נרשמה מהגיוס הפרטי בענף: "הוא לא הקל על מצוקת כוח האדם בענף הבניין; הוא לא הסיר דרישות יסודיות כגון מיון עובדים, בדיקות רפואיות ובירור מרשם פלילי. הוא לא התברר כמהיר או יעיל יותר מהמסלול הבילטרלי. למעשה, בשלושת החודשים שחלפו מאז הותר לראשונה בענף הבניין, לא נכנסו כמעט מהגרי עבודה בענף לישראל".

על פי הפרסומים הממשלה מעוניינת בהבאת רבבות עובדים מהודו, אך האיגודים המקצועיים מתנגדים לכך. פעילי האיגודים ההודים המייצגים כ-100 מיליון חברים, אף הפגינו נגד הכוונה לגייס עובדים כדי למלא את מקומם של הפועלים הפלסטינים. בהודעה שפרסמו הם הביעו תמיכה במאבק העם הפלסטיני להקמת מדינה עצמאית והתנגדות למלחמה בעזה. "מעמד העובדים ההודי לא יהיה שותף למלחמה שישראל מנהלת נגד העם הפלסטיני", נאמר עוד.