מאת ערן שפירא, קיבוץ אליפז

בצפונה של בקעת תמנע, בין הרי אבן החול היחידים בישראל, נמצא עמק ססגון המרהיב.

    לפני כ-15 שנה, בשל טעות חמורה בשיקול דעתם של מתכננים וקובעי מדיניות, הוקצה השטח הייחודי הזה להקמתו של מלון. בחלוף השנים נכנסו לתמונה יזם וראש מועצה אמביציוזי ותוכנן במקום מתחם הנופש הגדול ואולי אף הראוותני בישראל: ארבעה בתי מלון, מרכז כנסים, פארק אתגרים, אי טרופי, נחל מלאכותי באורך של 2.5 ק"מ ובו סירות משייטות ועוד ועוד.

    לכל הפרויקט הזה, המוקף מכל עבריו שמורת טבע, השכילו לקרוא, מטעמים שיווקיים, "מלון אקולוגי". אין כמו הטרנד הסביבתי!

    דיני התכנון בישראל מחייבים ליידע את הציבור ולתת לו הזדמנות נאותה להביע התנגדות. אולם ליזמים ולראשי הרשויות דרכים משלהם לבצע את הוראות החוק בצורה המינימלית. ה"סיסטם" משרת את קשרי ההון והשלטון, בעוד האזרחים בדרך כלל "מתעוררים מאוחר", כאשר הכל כבר סוכם ואושר ומועד ההתנגדויות חלף לבלי שוב.

    כך גם קרה בסיפור של עמק ססגון. אך למרות שליזם היו כל האישורים ממוסדות התכנון כדי להעלות את הדחפורים לשטח, החלטנו לצאת למאבק ציבורי. אלפי חתימות נוספו לעצומה ואף התקשורת החלה לגלות עניין.

    במקביל פנינו לכל חברי הכנסת, השרים ומקבלי החלטות בתקווה שנקבל עזרה. הראשון ששינס מותניו והרחיק מאות ק"מ לראות במו עיניו את המקום המדובר ולשמוע את התושבים היה חבר הכנסת דב חנין. ללא פמליית עוזרים וכתבי חצר, הגיע יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת לשמוע את טענותינו ולהתרשם מהחלופות שאנו מציעים.

    כשעצרנו לשתות תה באחת מפינות החמד בעמק, פנה אלינו דב חנין ואמר לנו: "חבר'ה, עד עכשיו פעלתם ללא דופי וההישג שלכם בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי הוא נהדר. עכשיו עליכם להחליט אם אתם רוצים להמשיך וליהנות – או לנצח". קיבלנו את עצתו (ובהמשך הדרך עוד עצות מועילות מבית מדרשו) והיום אנו קרובים להצלת העמק, כפי שלא העזנו אפילו לחלום.

    וזה בדיוק דב חנין. הוא לא בכנסת בשביל להינות. הוא לא רודף אחרי כיבודים, כותרות, מעמד או קרדיט. דב חנין בכנסת כדי לנצח את המזהמים, שמרעילים את האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים; לנצח את בעלי ההון, שמנכסים לעצמם את החופים, ההרים והעמקים של כולנו; ולנצח עבור תושבי הערים הגדולות, המשלמים שכר דירה אסטרונומי וזוכים לראות בניה לעשירים במקום לצעירים.

    דב חנין שותף בלא פחות מ-28 הצעות חוק סביבתיות, שאת חלקן יזם, 7 שאילתות ו-11 הצעות לסדר בכנסת הנוכחית. כל זאת במקביל לפעילות השדולה הסביבתית- חברתית, וסיוע עקבי לקבוצות אזרחיות כמונו.

    היום ברור לי: כדי לנצח בג'ונגל של בעלי ההון ונציגיהם בשלטון חייבים דובים חזקים, אדומים-ירוקים בכנסת. לי יש דב בכנסת, ומאוד הייתי רוצה שהוא יהיה שם לעוד ארבע שנים לפחות. יש לי על מי לסמוך. יש לי נציג שאיש לא יוכל לקנות. אני עם הדב.