יום השפה הערבית צויין היום (שלישי) לראשונה בכנסת, ובמהלכו התכנסו מספר ועדות לדון בקידום השפה הערבית בתחומים השונים. היום המיוחד נערך בהשתתפות אקדמאיים, חברי וחברות כנסת ועמותות שונות, אשר דנו בנושא "השפה הערבית בעין הסערה: מה בין מעמדה הרשמי לבין מעמדה בפועל?". יום השפה הערבית נערך ביוזמת ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) והתקיים בשיתוף עם מספר ארגונים הפועלים לקידום הערבית במרחב הציבורי, ביניהם מרכז דיראסאת, עמותת סיכוי, האקדמיה ללשון הערבית, יוזמות קרן אברהם, מכון ון ליר בירושלים והפורום להסכמה אזרחית.

חברי הכנסת ג'בארין וחנין בביקור במועצה המקומית ערערה, החודש (צילום: אל אתיחאד)

ערבית הינה שפה המוכרת כשפה הרשמית השנייה במדינת ישראל, אך קיים פער מהותי בין מעמד רשמי זה לבין מקומה בציבור. בהזמנה ששלח לכנס ח"כ ג'בארין, הוא מצטט את בית המשפט העליון בפסיקתו כי "הערבית היא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל, החי בישראל מימים ימימה. זוהי שפה הקשורה למאפיינים תרבותיים, היסטוריים ודתיים של קבוצת המיעוט הערבית בישראל". ח"כ ג'בארין הוסיף בהזמנה כי כולו "תקווה שהדיונים ביום המיוחד בכנסת ישמשו פלטפורמה לקידום מעמדה של הערבית, לדיון נוקב בצעדים שיש לנקוט כדי לחזק אותה, ולמאמץ שיש לעשות כדי שתשמש סוף סוף גשר אמיתי לחיים משותפים, לשלום ולכבוד."

בשעות הבוקר, החל מהשעה 8:30, הוקדשו דיוניהן של שש ועדות בכנסת לנושאים הנוגעים לשפה הערבית. ועדת המשנה לתחבורה ציבורית עסקה בשילוט בשפה הערבית בתחבורה הציבורית, ועדת החוקה דנה בסקירות בנוגעות למעמדה החוקי של השפה הערבית, ועדת החינוך עסקה בהוראת השפה במערכת החינוך בישראל, הוועדה לקידום מעמד האישה מיקדה דיונהּ בנשים יוצרות בשפה הערבית, חברי ועדות הבריאות והרווחה עסקו בהנגשת שירותי מערכות בריאות הנפש והמוסד לביטוח לאומי בשפה הערבית, ולסיום: ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון משותף עם ועדת השקיפות בנוגע להנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הממשלתיים המקוונים בשפה הערבית. בדיון בוועדה נחשף מחקר לפיו יותר מעשור לאחר שהחליטה ממשלת ישראל לתרגם את כלל האתרים הרשמיים של המדינה לערבית, מתברר כי יותר ממחציתם עדיין אינם נגישים בשפה זו או אינם מפרסמים מכרזים והודעות בערבית. הדו"ח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מראה כי ב-30% מהאתרים הרשמיים של משרדי ממשלה – ובהם משרדי הביטחון, שוויון חברתי ופיתוח הנגב והגליל – אין כלל מידע בערבית, אחת משתי השפות הרשמיות במדינה, וב-25% מהמשרדים אין פרסום של מכרזים, קולות קוראים, מודעות דרושים או הודעות בשפה זו. כמו כן, בכ-20% מהאתרים אף לא ניתן ליצור קשר או לשלוח פניות ציבור בשפה הערבית. יצוין שח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) ביקש בעבר לעגן בחוק את תרגום האתרים הממשלתיים לערבית בחוק – אבל הממשלה התנגדה לכך.

חלקו השני של היום, החל מהשעה 14:00, התקיים כולו בערבית. במרכזו היה כנס שיעסוק בפער בין מעמדה הרשמי, על הנייר, של הערבית בישראל, לבין מעמדה במציאות. בדיון השתתפו פרופ' מחמוד גנאים, נשיא האקדמיה ללשון הערבית בישראל; פרופ' יהודה שנהב מאוניברסיטת תל אביב; ראונק נאטור, מנכ"לית–שותפה של עמותת סיכוי; דליה חלבי, מנכ"לית דיראסאת; ד"ר יוני מנדל ממכון ון ליר וד"ר ת'אבת אבו ראס, המנהל השותף של קרן אברהם.