היום לפני 117 שנה נולד העיתונאי, הפובליציסט ופעיל הציבור יוסף ליפסקי. נולד בעיר לוביץ' בפולין במשפחה יהודית חילונית שגידלה עשרה ילדים. אביו ניהל מאפייה ואמו הייתה עקרת בית.

בנעוריו הצטרף ליפסקי למפלגה הקומוניסטית הפולנית (KPP), שסבלה מרדיפות מצד הממשלה. במסגרת הרדיפות הוצא להורג מי שעמד אז בראש המפלגה ונעצרו מאות חברים.

כקומוניסט ארגן ליפסקי בשנת 1934 הפגנות נגד ההסכם שחתם נשיא פולין אז , המרשל פילסודסקי, עם היטלר. ליפסקי נעצר וישב כמה חודשים בכלא. לאחר שריצה את תקופת מאסרו, המשיך בפעילותו בקרב פועלים בבתי חרושת בוורשה תוך שהוא מתחמק מהמשטרה. באותה שנה פגש את חייקה, שהייתה פועלת טקסטיל, כאשר ניהל הסברה מעמדית במפעל שבו עבדה. בשנת 1935 נשא אותה לאישה. שניהם נמלטו מפולין והשתקעו בריו דה ז'ניירו בברזיל. שם נולדו שני ילדיהם.

בברזיל החל ליפסקי בכתיבת מאמרים לעיתונים שמאליים באידיש וביניהם – "אונדזער שטימע" המקומי ו"אונדזער פריינד" שיצא לאור במונטווידאו, אורוגוואי. ב-1948 השתתף בקונגרס יהודי פולין שנערך בשוויץ.

ב-1949 הגיעה משפחת ליפסקי לישראל. תחילה הצטרפו לקיבוץ תל יוסף, שם כבר גרו הוריו ואחיו שיצאו מפולין לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בראשית שנות החמישים, בגלל חילוקי דעות רעיוניים עם חברי הקיבוץ, עבר עם חייקה לתל אביב.

בעבודתו העיתונאית השתכר ליפסקי מעט ומי שפירנסה את המשפחה הייתה בפועל חייקה שעבדה כמבשלת בפנימיות וכמטפלת בילדים.
כתב בעיתוני המפלגה הקומוניסטית הישראלית – "פריי ישראל" (עד 1965) ו"דער וועג" שהופיע לאחר מכן. כן כתב מאמרים רעיוניים ל"מארגען פרייהייט", העיתון באידיש של המפלגה הקומוניסטית בארצות הברית.

במקביל לעיסוקו הפובליציסטי, ניהל ליפסקי את מרפאת ילדים ע"ש בריינין בשכונת שבזי בתל אביב. זו הוקמה בכספים שאסף בקרב קהילות יהודיות.
בריאיון ל"הארץ" (12.11.2009) ניסח את ה"אני מאמין" שלו: "שלום. רק דבר אחד: לא לירות. אני מקווה שיהיה שלום בין ישראל לערבים וגם שלום בין ישראל ליהודים. שכולם יהיו טולרנטיים, שדתי יהיה טולרנטי ללא-דתי ולא-דתי יהיה טולרנטי לדתי וכולם יהיו טולרנטים לערבים… הייתי רוצה שיהיו פחות מיליארדרים ופחות עניים".

יוסף ליפסקי נפטר ב-29 באפריל 2010, בן 104.