המשורר, העורך, הסופר והפעיל החברתי מתי שמואלוף פרסם לאחרונה את הספר "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת "ספרי עיתון 77", 2020), שכצפוי לא זכה בשום התייחסות בעיתונות הממסדית. "כצפוי" – כי הספר, אסופת מאמרים שפורסמו בעשור האחרון בבימות שונות, עוסק בכותבות ובכותבים יהודים–מזרחיים בישראל – אז והיום.
מתי שמואלוף, גולה מרצון בברלין (צילום: ויקימדיה)
שמואלוף התייחס לתוכן ספרו במבוא. לדבריו, הרעיון לערוך אסופת מאמרים "הגיע כשהבנתי שהסתיימה תקופה בחיי. התקופה הזאת עוצבה עם הקול המזרחי שהשמעתי בשני העשורים הראשונים למאה ה-21, יחד עם דור חדש של יוצרים ויוצרות, בפעילויות שירה בלתי פוסקות בפריפריה ובכלל. בנוסף, התפתחתי תוך כדי הפעילות הבלתי פוסקת של תנועת 'גרילה תרבות' שייסדתי עם רועי צ׳יקי ארד; התנועה הפואטית האקטיביסטית, שהחלה בדצמבר 2007 וסיימה את פעילותה עם סיום מחאת 2011".
לטענת שמואלוף, לאחר המחאה החברתית ההמונית "השתנתה החברה הישראלית מקצה לקצה, וגם אני. באופן דיאלקטי, ככל שהתקווה החברתית התפוגגה, כך היצירה המזרחית הגיעה לשיאים; בזמן שהתקווה לשלום התפוגגה, היצירה הדיאספורית בתוכי החלה לרקום עלילות ומילים."
ואכן, רצונו ה"דיאספורי" של המחבר התממש: בשנים האחרונות מתגורר שמואלוף בברלין. הוא לא יוצא דופן – בעשור האחרון נטשו מרצים, אנשי קולנוע, פעילים וחוקרים רבים את ישראל ואת המערכה לשלום ולשוויון. אין ספק שהייאוש בלונדון (… או בברלין) יותר נוח. אפשר לתרץ זאת בכך שהתקווה (האישית, יש לציין) "התפוגגה" או ש"המהפכה (הספרותית) המזרחית כבר התחוללה".
אבל הספר עוסק ברובו דווקא ביוצרים מזרחים מהעידן ה"טרום–מהפכני": ארז ביטון, אמירה הס, מירי בן שמחון, אהרון אלמוג, רוני סומק, סמי שלום שטרית, רונית מטלון, שמעון בלס וברכה סרי. הייתכן שהמהפכה התחוללה טרם הכרזתה בידי שמואלוף?
עם זאת, מעניק הספר לקורא ראיה פנורמית של היצירה היהודית–מזרחית בישראל – בשירה, בספרות יפה ואף בקולנוע – אך לא במוסיקה. המאמץ לרכז תחת קורת גג אחת יוצרים רבים כל כך ראוי לשבח. שמואלוף אף מציע תיקוף להתפתחות היצירה הספרותית המזרחית: חבלי לידה (איפה סמי מיכאל?), ממעמד למנעד ונחלה חדשה.
ראוי להתעכב על צמד המילים "ממעמד למנעד". גם הסופר המנוח הערבי–יהודי (על פי הגדרתו) בלס נכלל בקטגוריה זו, למרות שהוא כתב ב"עברית–קומוניסטית" ולאו דווקא ב"עברית–מזרחית". אך זו אחת מחולשות האסופה: היא רוויה בפוליטיקת זהויות ונטולת ניתוח מעמדי של החברה הקפיטליסטית הישראלית ושל השלכותיה בתחום התרבות.
נ"ע